חברתי
Design for change
תתתת
זאת ועוד...
הזמנה לנשות או אנשי חינוך
השנה נתמזל מזלי ללמוד בתכנית "מובילי דרך" של מכון חינוך דרך כפר. עם תום התכנית החלטנו חברי ואני להפיק כנס לאנשי ונשות מפתח במערכות חינוך שיעלה על סדר יומו את התלמידים ה"לא בגרותיים" במערכת החינוך. מתברר שיש אחוזים ניכרים של תלמידים שלא ברור כלל "אז, עם מה הם יצאו מכאן?"
הכנס יתקיים ביום שני הקרוב 5/6/2017 ברמת הנדיב.  
אם הוא רלונטי לכן/ם צרו איתי קשר מראש. הזמנה מצורפת -
זאת ועוד...
אז...איך היה הסדר השנה?
הפנטזיה המתמשכת של רובנו, עקב הליכה של שנים במדבריות בסדר המשפחתי, הוא להתנסות בעריכת סדר אחר, סדר חברים.  למרות אהבתי העזה להתכנסות המשפחתית הרועשת של ליל הסדר אני חייבת להודות שהרעיון הזה קינן אצלי שנים ויש טענה שאי שם בצעירותינו אפילו מימשנוהו לרגע קט. אין לי זכרון כזה...

זאת ועוד...
פוליטי
"נאום המלכה" מישל אובמה-מסע הבחירות של הילרי קלינטון-ניו המפשייר, אוקטובר 2016
היה לי צורך אדיר לשמור את הנאום הזה, לצפות בו שוב, להראות אותו לילדי באשר הם ובכלל.
בנאום הזה נולדה עבורי אחת ממנהיגות העתיד של העולם, לא רק  המערבי, כזו שתשמש מודל לדורות רבים של ילדות, נשים ונערות ללמין הגברי גם.

אם טרם ראיתן/ם או שהסתפקתן/ם בגירסא המקוצרת, זה הזמן לשבת ולהתענג על החדות, העוצמה וההשראה. הרבה כבוד והערכה על עצם הקימה לאמירה נחרצת וחסרת מעצורים, על הפתיח שאומר "עד כאן!".
מנהיגות נשית במייטבה -
זאת ועוד...
תמיהה, למותו של שמעון פרס
אין לי דברי חכמה לתרום לפרדה משמעון פרס ואף לא תמונה או סיפור מן העבר. נראה שההצפה בפייסבוק מעידה יותר מכל על היותו מעל לכל איש של אנשים, אדם ששמר על פשטות ואהבת אדם גם כפוליטיקאי ובודאי כנשיא.         במידה לא מבוטלת טוב לפרס שזכה לעזוב כך את העולם, בגיל מכובד למדי וללא סבל מיותר, כמו החלום של כולנו. 

אין לי דברים לתרום לשיח הציבורי מלבד שירו הנפלא של טוביה ריבנר:
זאת ועוד...
"נאום המלך"
16.05.2015
לטובת מי שפיספסו, לא שמו לב, לא היו מול המסך בעת השבעתה של הממשלה ה-34.
זאת ועוד...
אחר
2015, סיכום שנה אישי
ב - 31/12/2014 לא נרשמה מסיבה! היינו בעיצומן של הכנות לבת-מצווה שכבתית שנקבעה לערב שלמחרת, מחשבות על אפשרות מעבר לתל-אביב ובעיקר סבבו חיינו סביב מחלתו של חמי האהוב שהלך לעשות עסקים בעולם אחר בדיוק 13 ימים אחר כך.
זאת ועוד...
הבית אשר נחרב
ביקורת ספרות איננה סוגה חביבה עלי. אני מהג'נר שמעדיפה המלצות אישיות ואם אפשר בלי ספויילרים. לא ממש אכפת לי על מה הספר כל עוד הוא קריא וטוב ז"א שואב אותי לתוכו ללא יכולת חילוץ. אם זאת ולמען השקיפות, רוב הסיכויים שכשבועיים אחרי שאסיים אותו, תהליך שלוקח לי בדרך כלל המון זמן, אשכח את רוב פרטיו מלבד אלו שמרקרתי בצהוב בעותק שרכשתי. הטיעונים שלי נגד הביקורות נובעים מכך שבמקרים רבים , במיוחד אם הספר טוב, יתאמץ המבקר/ת להתעלות בכתיבתו על הסופר/ת מאמץ שיביא לכתיבה ארוכה ומפולפלת מאוד, שתפרוס לפני את העלילה כפי שהם ראו אותה ולא תיתן לי להתענג על המשחק המקדים.
זאת ועוד...
על משפחה ובחירה
"תגידו, למשפחה נולדים או בוחרים?" שאלתי את הילדים שישבו למרגלות הבמה. 
"נולדים!" אמרו רובם בבטחון... "בוחרים?!" אמר אחד מהוסס... "אולי גם וגם?" אמרה השלישית.
"ומה אתם חושבים?" שאלתי את עשרות הבוגרים שישבו מסביב.
מבוכה מסויימת השתררה בקהל.
כל חיינו לימדו אותנו ש"משפחה לא בוחרים!!!" וסימני הקריאה היו ברורים והחלטיים, אבל איך מחברים את האמירה הזאת עם תשעים צאצאים של שלוש נשים שבחרו להפוך למשפחה אחת?
זאת ועוד...