חברתי
פרעות בחיפה, גם
יושבת בבית באלון הגליל ורואה צילומים מהחנויות מתחת לבית האירוח והתרבות שלי בחיפה ונקרע הלב. לפני רגע זרמה העיר חיפה כמו שאר המדינה, בנראות של רב תרבותיות ודו- קיום, והנה הכל פזור כרסיסי הזכוכיות על המדרכת,
זאת ועוד...
ספירות
וואי, איך אנחנו נאחזים בסופה של שנה, כמה אנחנו משוועים לתחילתה של החדשה. ואפילו היא השנה האזרחית, הנוצרית, שנה הנספרת מהולדתו של ישוע אבי הנצרות, אפילו עליה אנו סומכים, אולי אפילו ניתלים, שתביא את השינוי המיוחל. רק שתביא אותו כבר.

והשינוי המיוחל הזה, באופן פרדוקסלי, הוא שהעולם יחזור להיות כשהיה: שנוכל להסיר המסכות, להתחבק ולגעת באחרים ללא מורא, לפגוש את ההורים והסבים בלי להישמר, לטוס לרחבי העולם ולחזור בלי אימת בידוד ובעיקר, שלא נרגיש איום על שיגרת חיינו הישנה, המוכרת, הידועה, האהובה.

ומה אתם חושבים? מה הסיכוי ש-2021 המתחילה מחר בבוקר, תחזיר את גלגל חיינו לאחור?
זאת ועוד...
עיין ערך "ערך"
"תגידי, איזה משמעות יש להתנדבות שאנחנו עושים פה?" שאלה והביטה בי בעיניים פעורות " כולנו ילדים, רק בני עשרים וקצת, באנו לחצי שנה ואחר כך סביר שלא נראה אותם לעולם" הוסיפה בעצב. חצי שנה של התנדבות עם ילדי רחוב ונוער עיוור בגונדר שבאתיופיה. 

" ערך הוא מושג חמקמק" עניתי מהוהרת "לפעמים רק העובדה שראית אותם, ששמעת את מה שסיפרו וליטפת את ראשם נתן אישוש למאבק ההישרדות שלהם. וכן, אני חושבת שיש משמעות וערך להתנדבות שלכם גם אם היא קצרה בזמן ומשאבים".
זאת ועוד...
פוליטי
שעת חסד
תגידי, בושרה מזאריב שאלה אותי, למדת צילום? לא! עניתי והוספתי בחיוך, אחי למד. רק בבית, כשעברתי על התמונות, ממיינת, מתקנת, חותכת... הבנתי:
זאת ועוד...
פשע שנאה, מנשית זבדה - איך למחוק כתובות נאצה מהקיר והלבבות
13/12/2019, בוקר חדש הפציע מעל ישובי עמק יזרעאל. גשמי הברכה שירדו כל הלילה, לא הצליחו למחוק את כתובות הנאצה שרוססו אמש, בכפר מנשית זבדה שבלב העמק. הרוע לא נמחק בקלות וכך גם הבושה. תג מחיר עלוב של אנשים חורשי רע.
זאת ועוד...
04/11/2019 היום בו השמאל הישראלי נרצח
רביעי לנובמבר אלף תשע מאות תשעים וחמש היה יום שבת. שבועות ספורים לפני כן עברנו לביתנו החדש באלון הגליל.
זאת ועוד...
אחר
מה נשתנה? מה לא?!
כשאנו עורכים סדר בביתנו, אני מנסה לבחור לערב החג נושא מוביל, סוג של תמה מרכזית. רעיון שאימצתי כשלמדתי אי אז לפני עשור ב"תהודה", תכנית שהייתה בית מדרש יהודי-חברתי.

אנחנו, החילונים, המקיימים את מצוות "ליל הסדר", טובעים בשלל החומרים שההגדה מביאה ובשפתה המורכבת. תמה מרכזית עוזרת במיון אותם חלקים שיוקראו ובעיקר מאפשרת לשחרר את אלו שאפשר הפעם לעבור את החג בלעדייהם. 
והשנה?
זאת ועוד...
נטע והילדה שבי
לקום לנצחון של נטע ברזילי מרגש אותי עד דמעות, ולא כביטוי. הביצוע אתמול היה מעולה. בתוך השיממון והצפוי באה בחורה צעירה שהזכירה לי את כל השנים בהם הרגשתי "שמנה",
זאת ועוד...
נטע זר או פרח בר?
אוהבת אותה! מהרגע הראשון שעיני נעצרה על המסך שהיה מלא בנוכחותה הפורצת הבנתי שיש פה אשה צעירה שהולכת עם האמת שלה, עם התשוקות והאהבות שלה. אשה צעירה שלא מפחדת ממה יגידו ואיך תתפס ובעיקר מוכשרתתת באופן בלתי סביר בעליל. זו לא חייבת להיות המוסיקה שאני אוהבת וגם לא סגנון הלבוש [למרות שחלק מתכשיטי הקליפ הם של ידידי האהוב גיא גיל] ונכון שהשיר באנגלית, אבל נטע עושה פה מה שהיא יודעת לעשות בכל הרבדים שקליפ מוזיקלי מציג: היא שרה, היא מנגנת [לופר? וואט דה פאק איז לופר??], היא רוקדת, היא מארחת נשים צעירות ומוכשרות [כולל הרקדנית הנפלאה מהראליטי המקביל] והיא סקסית וחצופה וממזרתה ובוטה ועדינה וחזקה ושברירית ואף אחד, באמת אף אחד לא יקרא לה "בובה"!
שאפו נטע! ובהצלחה!!!
זאת ועוד...