'קפה אלונה' - צילומים מבית הקפה יש רגעים, יש ימים, בהם האור, הצבעים והאנשים מזמינים ללחוץ על המצלמה. לרוב בנייד.רשומה מתמשכת שענינה צילומים, רק צילומים.

החובבים, מופע קיץ 2018 אחרי פחות משנה של חזרות החליטו החבר'ה על מופע שהוא בעצם "חזרה פתוחה לקהל". כמו המפגשים הרגילים שלהם גם האירוע הזה התקיים במועדון אלון הגליל. ככה, לא מחייב ופחות מלחיץ. הם לא לקחו בחשבון היה כמה קהל יגיע... קהל שבא לתמוך ולפרגן ומצא עצמו מתענג על קטעי גאז משובחים והרמוניות של Big-Band מיומן.

החובבים, מופע קיץ 2019 באלון הגליל ואז, בתחילתו של קיץ 2019, התכנס הישוב כולו למשולש ברמודה שפאותיו צרכניה - פאב - מזכירות. המון רב, איש, אישה ונוער, והחובבים נגנו ושרו. הקהל מחא כפיים בהתרגשות והזיע מהחום הקשה בחוץ וההתרגשות שבפנים. היה קהילתי בעליל ומקסים ביותר!

החובבים, אלבום חזרה בשחור ולבן שני בערב. הם מגיעים בשעה היעודה, מאלון הגליל וישובי הסביבה. אחת רופאת משפחה, שניה פיזוטרפיסטית, אנשי היי-טק ואיש הפלאפל, תלמידי תיכון ואיש שח מיזם רווחה עירוני. כל אחד ומלאכת יומו הקבועה. מתכנסים, לנגן ביחד. וחובב, בסבלנות אין קץ, מסנכרן את הצלילים, מדייק עבודת תווים, ומלמד "תןלדות" של נגנים אגדתיים.

קפה אלונה, ההשקה יש לי כמה תובנות על מיזמים של שיתוף קהילתי -1. הם מציטים מחדש מדורות שמזמן מעלות רק עשן2. הם מאפשרים מפגש עם כאלו שלא ראינו יובלות והכרויות עם אלו שלא הכרנו3. הם מייצרים סוג של אנרגיה חיובית שמתפזרת כמו אדוות במים 4. הם מזכירים לנו למה בחרנו לחיות בישוב קהילתי 5. הם מאתגרים!בהקמת הפאב הישובי לא הייתי מעורבת, בכלל. הצעירים של המקום הקימו וסידרו ובנו תכנית עבודה ונחמד שם, באמת נחמד נורא! ואני, מבקרת מדי פעם אבל בעיקר ספונה בין קירות ביתי וממעטת להיות מעורבת בנעשה בישוב. כל זה השתנה לאחרונה כשמצאתי עצמי נשאבת לעיצוב וסידור הקפה הקהילתי, שועטת כבולדוזר קדימה אל עבר תאריך הפתיחה שהיה קרוב ביותר, תוך פגיעות לא מכוונות בצדדים - כן, אני יודעת :( - ועם הרבה כוונות טובות. היעדים שעמדו למולי היו לערב כמה שיותר חברים מהישוב באטרף של ההקמה ועם זאת לראות שלא מתקבל מקום שנראה כמו מחסן עודפים וליצר נראות חדשה, עם טיפונת אוירה של בית, נראות שתביא לתגובת השתהות והשתאות אצל מי שרגיל היה לקפה 'פרסקו' בפניו הקודמות.