"לא ברור מה הולך להיות! אפילו אני לא מבינה, וזה לא עושה מספיק חשק." אמרה אמא בטלפון. ואני חשבתי לעצמי שאחרי 50 שנים יחד - היא ואני, או 7 שנים יחד- אתן ואני, לא תמיד צריך לפרט....מספיק להשאיר רמזים, סימנים קטנים שיבטיחו הליכה בשביל הנכון. אבל אולי באמת זה לא מספיק? אז הנה עוד כמה מילים על מה שצפוי לנו בערב חמישי, וגם הצצה רגעית אל מאחורי הקלעים, אל המטבח בו מתבשלים המפגשים.

בשבע השנים בהן מתקיימים מפגשינו, פריחה, מפגשי תוכן לנשים,  שואלות הנשים חזור ושאול "ומה עם הגברים? למה אי אפשר להביא בעלים??" גם אני נרגשת מהמחשבה להביא פעם את שחר אישי, והלל אבי, ולהציג בפניהם את הפורמט הזה. הזדמנות להזמין אותם למפגש הבנוי על מסיפורים אמיתיים. על הדרך שלנו, הנשים, לשאול מחכמת אחרות, להתרגש, לצחוק או להזיל דמעה, להסתקרן ולפגוש מסעות-חיים של נשים אחרות ולקנח, כרגיל, במשהו שונה, שרק אוזן רגישה ועין בוחנת יעמדו על החיבור העדין בין תחילתו של המפגש לסופו. כדי שיהיה על מה לדבר בדרך הביתה, הלא כן?

על רחלי אבידוב שמעתי מחמותה שרה אבידוב שניהלה את מרכז ההנצחה בטבעון. "את מאוד תאהבי אותה!" אמרה שרה וצדקה. עברו עוד כמה שנים, רחלי הצפינה ביתה נהללה, ואנו נפגשנו לקפה באדלה שברמת ישי.

מאז אנו חולקות קפה וארוחת בוקר אחת לכמה חודשים עם שיחות עומק על גידול ילדינו, על עבודתה העיתונאית ועל עשייתי החברתית. רחלי עומדת, לא בפעם הראשונה בחייה, על סף שינוי בקריירה המקצועית שלה ומה שגילתה במהלך 3 שנות עבודתה בידיעות העמק, הסיפורים שחשפה, הדמויות שכתבה עליהן - כולל אותי- הנסיון להציג במקומון כתיבה עיתונאית ברמה ארצית עם אג'נדה ליברלית, פמניסטית, חברתית...כל אלו ועוד יחשפו במפגש.



את אביבית פורת "פגשתי" בעמוד הפייסבוק של רחלי, ככה זה היום: החברות של חברות של...עולם ללא גבולות. עיני קלטה תמונות מסקרנות של כורסאות "לפני" ו"אחרי" ולינק כניסה לבלוג מקסים סיפור כיסוי שמו . כתיבה משובחת שעושה מטעמים ממלאכה שבאופן מסורתי הייתה ועודנה מלאכה גברית...אז אחרי שהתחברתי, וקראתי, נסעתי לתל אביב, פגשתי את אביבית ושמעתי את מסע החיים המקצועי שלה, נכבשתי. גם אביבית תהיה במשכן בחמישי!

בעיני, רב הדומה מהשונה בין העיתונאית לרפדת/רפדית: תחשבו על זה...שתיהן חושפות את המעטה החיצוני כדי להגיע למהות, לנפש האדם או הכורסה, ואז בעבודה מקצועית לעילא טוות את הסיפור כך שיחשוף את המעניין ויראה את הטוב והיפה, את העניין, את הליבה של הסיפור: "סחפור כיסוי" וכיסוי סיפור. 

זהו, יותר אני לא מספרת ולא חושפת...תצטרכו בכל זאת קצת לסמוך עלי שהחלק השני, המוזיקלי, יתחבר לחלק הראשון בחוטי זהב וקסם, יעצים, ירטיט, ירגש ויסגור מפגש חגיגי, מפגש של תוכן ורגש לנשים, ולא רק!
 
כדאי לרכוש כרטיסים מראש: 70 ש"ח בקנייה מוקדמת / 80 ש"ח בערב האירוע. מקומות מוגבלים! 04-6531670



ועוד רגע קט מחווה ליום האשה הבינלאומי ובתודה לחיים ולנשים המופלאות שהיו ועודן, Gracias A La Vida,
ביצוע מרטיט של מרסדס סוסה שאיננה בגופה איתנו עוד וג'ואן באאז שתזכה לחיים ארוכים: