מילים מנחמות לציפי

ציפי שלנו היא אישה של מילים. שולחת לי תמיד מעטפות תפוחות בדואר מלאות בכתבות שמצאה בהן עניין, רעיונות שידליקו אותי או סתם פתקי שירה והגיגים. על כל הקטעים יש הכוונות בכתב ידה, שמבהירות ומאירות מטרת הקטע הנבחר, המאמר שנגזר או לאיזו פיסקה בדיוק יש לשים לב. כך היא חונכת אותי, מעשירה וממלאה את עולמי בצניעותה האופיינית כל כך. חשבתי שאולי נוכל להחזיר לה כגמולה במילים מנחמות וטקסטים מרפאים... הנחתי פה את אלו שמצאתי אני ומזמינה אתכן לשלוח עוד משלכן. מבטיחה להוסיפם לעמוד הניחומים הזה.

מילים

"הכישלון הגדול של חיי הוא העובדה שלא זיהיתי שעדי מתכוון לשים קץ לחייו", מתאר לאוטמן בספר. "זה כואב. איך ייתכן שאתה לא מזהה מה עובר על הבן שלך. הוא אירגן את האירועים לזכרה של עדי[חברתו], בילה עם חברים, נסע לחו"ל, ועם כל זה כואב שלא גיליתי ולא היתה לי הזדמנות לעזור לו להבין שזה צעד לא נכון". ... "אני כועס על עצמי לגבי המקרה של עדי, על כך שלא זיהיתי את הכיוון שאליו הלך בשנתו האחרונה. הכאב קיים והזמן לא מקטין אותו, רק לומדים לחיות עם זה. העיסוק מסייע להתגבר על הכאב הזה. "              
דב לאוטמן


זאת ועוד
If I Should Fall Behind מתוך, בואו ימים מפיסים, דליה יאירי





















זאת ועוד










לראש הדף
קישור חיצוני
תגובות
שם:
כתובת מייל:
captcha
לשליחת טלגרמה
‏July 3, 2015......I will not be afraid to enjoy what is beautiful, and to believe that as I give to the world, so the world will give to me....In giving to the world, it is I who must run to meet life with a smile that says, "I'm happy to be here." quoted from " just for today" o.a. overeaters anonymous. Ruth Hjorth Kapoano, kibutz Neve Ur. ‏Ruth Hjorth Kapoano ‏@ 04 יול 2015 12:25
‏לעידית היקרה שבת-שלום! קראתי שיר ששלחו לי במייל' לכבוד החודש החדש שזה עתה החל, וחשבתי שהוא מתאים לציפי. וגם לכולנו, כדי שננשום... במים שלי / אוסי האבנים החלקלקות מעוגלות, מימים של גלים שבאו והלכו ושוב באו, והלכו האצבעות שלי משחקות בחלוקי האבן אוחזות אותן קרירות שקט, אפשר לשמוע את הרחש של המים מתדפק על האבנים שעל החוף מביטה בגבו, מתניו במים העורף שלו הכתפיים הרחבות, האצבעות שנעות בתוך המים הוא כאן, בחוף נעורי פוסע לתוך המים שלי המים כמו פלטה יכולה לראות את ההשתקפות שלו והשמש בגבו מסיטה את מבטי, משאירה לו מרחב משלו כשהוא נכנס לאט לאט למים שלו מתרוממת ממושבי פוסעת לתוך המים מול ההרים שלי מתקרבת לאט לאט נעמדת לצידו מביטה קדימה נושמת עמוק ושקט ... צילמתי לה ואביא לה עם חלוקי נחל מחר... ‏שושן מדינה ‏@ 03 יול 2015 15:12