פרטיטה

בפעם הראשונה שאכלתי פריטטה היה זה דוד יעקוב שהכין אותה. אהבתו למטבח הים תיכוני ניכרת בכל בישול ובישול שלו, וכך גם הדבקות במתכונים המסורתיים. אני כהרגלי "שוברת שורות" וכך, בלחץ זמן, דלגתי על בישול מוקדם של תפוחי האדמה ובמקום זה....

טיגנתי קוביות תפודים קטנות בשמן עד להזהבה מלאה..כמעט צ'יפס!
שלפתי אותם עם כף מחוררת לתוך מסננת להקזת עודפי השמן ובמה שנותר במחבת טיגנתי כמות נאה של בצל.
גם הוא, לאחר שהזהיב, סונן וקורר לטמפרטורת החדר. 

בהמשך, הושלכו תפוחי האדמה והבצל לתוך בלילה של ביצים משוקשקות עם נגיעה קטנה של חלב. בנוסף נקצצו והוספו לבלילה, חצי חבילת פטרוזיליה וגם חופן נאה של עלי נענע [!!!] קצוצים. כל החגיגה הזו חיכתה מעט לאורחים.

רק משהגיעו כולם, חממתי מחבת משומנת קלות בשמן זית ומשהתחממה, יצקתי לתוכה את בלילת הפריטיטה.
לאחר כמה דקות של בישול/טיגון התברר שחלקה העליון עדיין נוזלי ורך, למרות שהנמכתי חלקית את האש וגם כיסיתי את המחבת. בתרגיל של זריזות ידיים [קרדיט ליותם!] הפכנו את הפרטיטה על צלחת גדולה, והחלקנו אותה מייד חזרה למחבת, להשחמת הצד הסרבן!

התוצאה הייתה יפה נורא וטעימה עד מאוד!
פריטטי...פריטטך...
לראש הדף
תגובות
שם:
כתובת מייל:
captcha
לשליחת טלגרמה