השעות חלפו ואין מה להגיש לארוחת הערב?
בהנחה ששרימפס קפוא* [אפור, לא הכתום המבושל כבר] יש בפריזר וגם עגבניות שהתעייפו והתרככו וקצת עלים ירוקים במקרר, בא הסוף לדאגות. אהה...כמעת שכחתי לומר שבלי לחם ההנאה לא תהיה שלמה...לא חשוב איזה לחם ובאיזה מצב צבירה, העיקר שיהיה משהו לטבול ולספוג את הרוטב שמצטבר בתחתית.

שלב מוקדם חשוב הוא לתת לשרימפס הקפוא להפשיר מעל מסננת להיפטר מרוב המים בהם מקפיאים אותם. אם בכל זאת בזמן ההכנה נאגרת כמות גדולה של נוזלים בתחתית המחבת כדאי להוציא חלק מהם בעזרת כף. 

הכנה:
במחבת כבדה על אש נמוכה מחממים שמן זית כדי כיסוי וכמות נאה של שיני שום קצוצות. חשוב לא לשרוף את שיני השום אלא להזהיבן קלות. מוסיפים את עגבניות השרי החצויות ו/או עגבניות חתוכות לקוביות בינוניות. אפשר בשלב זה להוסיף גם חתיכות של לבבות ארטישוק. מערבבים בזריזות כמה דקות ומוסיפים את השרימפס.

שרימפס צריכים בישול-טיגון קצר רק עד שהם מחליפים צבע לכתום. במקרה שמכינים מראש אז עדיף לעשות את שלב הוספת השרימפס ברגע ההגשה. כשהשרימפסים החליפו צבע מוסיפים למחבת שני חופנים נדיבים של עלי פטרוזליה קצוצה, אפשר גם מעט עלי סלרי וכוסברא וכן כמה קוביות חמאה שתימס בערבוב ותעמיק את הטעם. מתבלים במעט מלח גס ופלפל טחון. 

אפשר להגיש כמנה מרכזית לשולחן עם לחם ו/או להגיש על ערמה של אורז לבן עם סלט עלי רוקט כתוספת.
טעים, באחריות!

* אם יש שרימפס טרי ומנוקה, מה טוב! דרך ההכנה הזו טובה גם לשרימפסים לא קלופים.
** בתודה לדוד יעקוב שהפגיש אותי עם שרימפס, טרי ולא קלוף, בפעם הראשונה.