השנה בשבועות לא הכנתי טנא ואף לא שזרתי זר, ועוגת גבינה לא אפיתי...כל שהצלחתי להוציא ממטבחי, לשמחת אורחי, הייתה לזניה חלבית, מוזרה למראה וטעימה עד מאוד למאכל. 

פְּרִי גַּנִּי הִנֵּה הֵבֵאתִי, מְלוֹא הַטֶּנֶא רַב פְּאֵר. בִּכּוּרִים פֹּה הֶעֱלֵיתִי, וְרֹאשִׁי עָטַרְתִּי זֵר. לָה, לָה, לָה  
מִן הַכְּפָר מוֹבִיל הָעִירָה, בֶּן רוֹעִים טָלֶה וּגְדִי, וְשִׁירָיו בְּקוֹל יָשִׁירָה: דִּידְל, דִּידְל, דִּידְל דִּי! לִי, לִי, לִי...
בֶּן אִכָּר מִפְּרִי גַּנֵּהוּ –תְּאֵנִים וְרִמּוֹנִים, וּבַסַּל לוֹ עַל שִׁכְמֵהוּ תֶּהֱמֶינָה זוּג יוֹנִים. לוּ, לוּ, לוּ
[מילים: שמואל בס, לחן: שרה לוי-תנאי]

משמנים תבנית עמוקה קלות בשמן זית.
זורים מעט מים על השמן.
מניחים שכבת עלי לזניה צמודים אך לא חופפים
מספרם לפי הצורך, כדי כיסוי התחתית.  



בקערה נפרדת מערבבים:
עגבניות מרוסקות,
רסק עגבניות,
מעט שמן זית,
אורגנו יבש בנדיבות,
מעט ממתיק סוכרזית נוזלי ( לאזן את חמיצות העגבניות)
מדללים במים עד שנוסף עוד כ30% מנפח הבלילה האדומה.
אני לא מוסיפה מלח בגלל השימוש בגבינה מלוחה
אבל אפשר לתבל בפלפל שחור. 


בקערה ניפרדת מערבבים גבינות שונות כגון:
גבינה לבנה,
קוטג׳,
צפתית,
פטה מלוחה
פרמזן או צהובה מגורת אחרת.

אפשר להשתמש בגבינות שהתישנו מעט, ואפשר להשתמש בגבינות באחוזי שומן נמוכים חוץ מהצהובות.

גם כאן מוסיפים אורגנו בנדיבות.

אפשר לגוון ולהוסיף זיתים ירוקים קצוצים או/ וגם קיצוצי בצל ופלפל שאודו קלות. 


מורחים את עלי הלזניה בבלילה האדומה, כמו בבסיס לפיצה.
יוצקים מעל שיכבה נאה ואחידה של תערובת הגבינות, מטפטפים עוד רוטב אדום ומכסים בעלי לזניה נוספים. ככה ממשיכים לפי הרצון 
 וכמות התערובות שהכנו.








עדיף לא לערום יותר משתים עד שלוש שכבות. גם כך החיתוך להגשה מורכב [מי אמר שאסתטיקה זה הכל בחיים???] מכיוון שחומר ה"דבק" היחידי בתערובת הוא הפרמזן. מכאן קלילותה של הלזניה ומכאן גם "חסרונה" ...
על עלי הלזניה העליונים מורחים את שארית הרוטב האדום. מסדרים פרוסות דקות של עגבניה
ומגררים מעט פרמזן לקישוט.

על הכל בוזקים עוד זרזיף שמן זית, לברכה. 

אופים עטוף היטב ברדיד אלומניום כחצי שעה,
ומוציאים לפי הריח. הלזניה מוכנה כשהפסטה רכה.
במידה והצטבר עודף נוזלים, או שלא נתקבל צבע יפה למעלה, אופים עוד מעט בגריל ללא הכיסוי. 


אל תאכלו לבד, הזמינו אורחים. בתאבון!