מן הנשים שהתארחו במפגשי "פריחה", יש לא מעט שכותבות, מפרסמות ועושות מעשים. ברוב המקרים אינני מצליחה לשמור על קשר עם כל האורחות שלי אבל כמעט תמיד אני ממשכה לעקוב אחריהן, ממרחק מה, ולהתרגש. כדי לא לשמור את העניין רק לעצמי ולהעביר הלאה, מבטיחה לשלוח מדי פעם חומרים שיחשפו למי שלא מכירים או יקשרו אותנו בחזרה, למשהי שפגשנו בעבר באחד ממפגשי שישי שלנו. והפעם, ד"ר שרון גבע, היסטוריונית חוקרת גבורת נשים בשואה.

בהמשך להשתתפותה כאורחת מפגש פריחה 48 - שאלה של זהויות, החליטה נעמה מגרי"ל לשתף במתכון משפחתי, וכתבה: "אמנם היתה לי פעם סבתא עיראקית, אמא של אמא שלי, שקראו לה שמחה, אבל לצערי לא הספקתי ללמוד ממנה לבשל. לימים נישאתי לבן העדה העיראקית ולמדתי המון מאמא שלו, שגם לה, קוראים שמחה. אני שמחה לשתף אותכן באחד מן המתכונים שלה, שהוסיפו לי טעם של בית: פלפל ממולא."

כשהייתי בשנות העשרה שלי היה ספר שלימד לסדר פרחים. היו סוגים שונים של אגרטלים, היו ספוגים ירוקים וקיפוד ברזל. המגמה הייתה ברוח העיצוב המקובל, למשטר את הפרחים שיעמדו אסופים ומיושרים בדיוק כמו שרוצה המעצבת. השנים עשו את שלהם עלי ועל הפרחים, הסגנון והטעם. היופי בפרחי השדה, הזרימה של מטפסים טבעיים, בקבוקים שמוחזרו לאגרטל וכד שאוסף אליו פרגים ומעל לכל ורדי חורף מהגינה של אבא...אלו מרגשים אותי ומעטרים את שולחני. פוסט מצולם בהתהוות, טיפים קטנים והמון תמונות שיתווספו עם הזמן. עיצוב בפרחים.

מְבֻקָש 
מְבֻקָש מָקוֹם שָקֵט עָלָיו תוּנַח הַנֶפֶש.  
לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד.
מְבֻקָש מָקוֹם שֶיְשַמֵש מִדְרָךְ לְכַף הָרֶגֶל.
לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד. 

מְבֻקָש עָצִיץ, עָלֶה, גִבְעוֹל, אוֹ שִיחַ, שֶלֹּא יָקוּם
וְיִתְקַפֵל כּשֶהִיא תָבוֹא. לְכַמָה רְגָעִים בִּלְבַד.  

מְבֻקָש דִבּור אֶחָד, נָקִי, נָעִים וְחַם שֶיְשַמֵש סַפְסָל
מִקְלָט, לְמִישֶהִי, קְרוֹבָה שֶלִי, יַלְדָה-יוֹנָה, נַפְשִי שֶלִי
אַשר יָצאָה מִן הַתֵבָה, לכַמָה רְגָעִים, בִּשְעוֹת הַבֹּקֶר,
ולֹא מָצאָה מְאָז מָנוֹח לרַגְלָה.  

אדמירל קוסמן, (מחנה צריפין י"ז אייר תשמ"ט) 

בהקדמה למתכון בספרו של איתמר דוידוב "רק אוכל טוב" הוא כתב: "נכון שאפשר לקנות אותן בחנות, אבל אי אפשר להשוות את הטעם..." למפגש "פריחה" שעסק בזהות ניסיתי לברר עם עצמי איזו מתיקות יוצרת אצלי טעם של מקום, של ישראליות. עוגיות החמאה, למרות שלא היו חלק מהילדות שלי, זכו להבחר. מצורף מתכון עם טוויסט אישי.

לא פעם הזמנו טבולה במסעדות ערביות ומזרחיות. פטרוזיליה, בורגול ומיץ לימון. טעים, פשוט ומרענן. הבסיס נשאר ומעבר אליו השמיים הם הגבול. הפעם עם פלפלים טריים בשלושה צבעים.

אם בדיוק אתמול הצהרתם על דיאטה, סגרו מהר ולכו להכין קערית עם הרבה יוגורט ומעט גרנולה ותפוח.
אם אינכם שייכים לקבוצה העליונה ובוקר שבת מזמן מנה פשוטה אך שחיתותית... הנה המתכון:

לקט צילומים* ממיפגש פריחה 48 שהתקיים בשישי 18/1/2013. דבורה ליס שיבצה את עבודותיו הצבעוניות של אליהו אריק בוקובזה בין אוספי היודאיקה של המשכן ומובילה אותנו בטוחות בין שלל הסמלים והרמזים הטמונים בהן. נעמה מגרי"ל ויעל ידידיה, בת ואם החולקות סיפור חיים מורכב וספר שכתבה נעמה "קשר סבתא" , מרגשות עד דמעות במסע הזהויות שלהן ומובילות אותנו לסיפור חייה של לאה גולדברג, יוצרת ניפלאה ומוכרת, בסרטו של יאיר קידר "לאה גולדברג בחמישה בתים".

* עוד תמונות בגלריה במורד העמוד

בבוקר מפגש "פריחה" רגע לפני יציאתי לכיוון המשכן לאמנות, צדה את עיני הודעה שכותרתה "עמירם נפרד מן החיים". עמירם ישראל סימון, בן קיבוץ שלוחות, היה בעלה של יפה כפיר שהיא מהחברות הנאמנות והפעילות במפגשי הנשים מאז שעברה לכפר תבור, יפה ומצלמתה.

אתגר קרת כתב בדף הפייסבוק שלו שבכל פעם ש- Goran Dukic  [במאי, תסריטאי ושחקן קולנוע יליד זגרב שבקרואטיה] אוהב סיפור שלו, דבר נפלא מתרחש. גם אני חשבתי כך. את העיצוב והעבודה האמנותית עשתה Linda Sena.