News
לאה גולדברג, מפת תודעה
אביב, "דברי טעם" בבית קפה בירושלים -
לאה יושבת כפופה מעט, רכונה לעברי. פניה עגומות ועשן מיתמר מפומית הסגריה שבידה. שיעול עמוק הרעיד את גופה, היא הביטה בי בעיניה החמות, החכמות, ואמרה בקול נמוך מניקוטין: "ובכן מה? עוד שבוע? עוד חודש? עוד שנה?" ושתקה...
‪Read more ...‬
So Low Noa
בכל אירוע יש את הקטע הזה שהוא האימאמא של הקטעים, שהוא נסיך הכתר של ההומור שהוא זה שגורם לכל שאר החבר'ה להתכווץ בכסאות ולקטעים שהכינו להתבייש בפינה... נכון?
‪Read more ...‬
יבורך הזוג בחתונתו
אוסף ברכות ומילים שנאמרו בחיל ורעדה ועם דימעה של התרגשות  -
‪Read more ...‬
חבלי אימהות
כְּשֶׁבָּא התִּינוֹק לָעוֹלָם,
קֶשֶׁר שֶׁל תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים,
אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם שְׁבוּעוֹת,
כִּמְעַת שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת יָמִים וְלֵילוֹת, נֶחְתַּךְ.
בְּאִבְחַת מִסְפָּרַיִם חָתְכָה הַמְּייַלֶּדֶת,
אֶת צִינּוֹר הַהֲזָנָה וְהַחִבּוּר
בֵּין טַבּוּר הַיָּלוֹד לְרֶחֵם אִמּוֹ, רַחְמִי.
היא הִנִּיחָה אוֹתוֹ עַל חָזִי וְאָמְרָה
"בְּשָׁעָה טוֹבָה! בֵּן!!!"  

שְׁמוֹנֶה עֶש ...
‪Read more ...‬
מכתב געגועים
במסגרת "תרגילים בהשראה", קורס כתיבה בהנחיית המשוררת Maya Tevet Dayan , קיבלנו משימה לכתיבת מכתב. הנה המכתב. געגוע לאישה יקרה שהייתה לי לחברה מגיל 90 ועד מותה והיא בת 97 -
‪Read more ...‬
שיחק אותה גרוסמן- בקורת קריאה משוחדת
וואי, כמה קשה לקרוא ספרות בדיונית על סיפור חיים אמיתי, ועוד כזה שהכרתי מקרוב!
"הרבה אנשים לא מצליחים לצלוח את עמודיו הראשונים של הספר" אמרה לי סמדר, נכדתה המקסימה של אוה נהיר שחיה בקיבוץ שער העמקים "אותי הפער הזה שיחרר ממש" היא הוסיפה ואמרה " מרגע שהתחלתי לקרוא בו והבנתי שיש פה סיפור של גרוסמן ולא שלנו, זרמתי ונסחפתי!"

‪Read more ...‬
mindmaptalks# - הצצה 02
כל אדם יחודי, כל מיזם נושא את מורכבותו וכל מפה היא סיפור בפני עצמו. בוחרת לשתף בקטעים קצרים, מעין רמיזות, ממפגשי "דברי טעם", וממפות התודעה שנוצרות בהם. אם גם לך נראה נכון לברר דברים איתי, אל תחכה/י! 
"דברי טעם" באלון הגליל וגם בתל-אביב. 
‪Read more ...‬
mindmaptalks# - הצצה 01
כל אדם יחודי, כל מיזם נושא את מורכבותו וכל מפה היא סיפור בפני עצמו. בוחרת לשתף בקטעים קצרים, מעין רמיזות, ממפגשי "דברי טעם", וממפות התודעה שנוצרות בהם. אם גם לך נראה נכון לברר דברים איתי, אל תחכה/י!
‪Read more ...‬
פורטרט עצמי מחפצי יומיום
למרות שנדמה לנו ולהן שעם כל צילומי הסלפי שמציפים את הרשתות אנחנו מתועדות לחלוטין, האמת היא שהאדם שאנו רואות פחות מכל בחיי היומיום היא כמובן את עצמינו. הסלפי הוא תמיד [!!!] מסכה כזו או אחרת. את פנינו החפות ממסכות - שכל מי שסביבנו רואה כל הזמן -  ניפגוש רק בבוקר עם ציחצוח השניים, בערב לפני השינה ולפעמים במעלית או חלון ראוה מזדמן. יש משהו מאתגר בחוויה נוסח #חנוךפיביין בה אנו מוזמנות ליצור את פנינו על רקע חלק, מחפצים המסמלים אותנו בצורה או מהות. ליצר דיוקן עצמי המייחד אותי, רק אותי.
‪Read more ...‬
"השראה ועצירת הריצה -לצורך התבוננות ומחשבה"
ככה הוא כתב לי כששאלתי "מה נתן לך התהליך שעשינו יחד?" ולא, הוא לא יזם אותו. אני הייתי זו שהסתקרנתי על האיש הצעיר הזה אחרי שדרכינו הצטלבו שוב ושוב...
‪Read more ...‬