כן, ניקיתי ת'ארמון הבוקר. לקח לי כארבע שעות, למרות שלא היה מלוכלך 🙂
באמנה עליה חתמתי כשהתחלתי לארח כתוב שכל אורח.ת הם כמו המלך והמלכה מ"בדולינה" ואני, הפונדקית, צריכה לדאוג שהארמון יחכה מצוחצח, מסודר, ריחני ומזמין.
Read more ...
WASTE - בזבוז, אשפה, שממה
עבודת האמנות של Eisa Baddour הקפריסאי מצליחה להכיל את שלושת המובנים של המילה Waste ולהעביר מסר המתיחס לתופעת הפליטים המנסים לחצות את הים התכון כבר משנת 1970, בנסיון נואש לבנות לעצמם חיים חדשים, ומוצאים עצמם מושלכים, כאותם גזרי עץ אסופים, אל החוף.
Read more ...
רוח האדם, רוח המקום
שולחן קק"ל עליו ישבו צפה מגובה הגלבוע על עמק המעיינות באור חורפי. הבחנתי בהם וראיתי שגם הם הבחינו בי. נבוכתי לרגע מהחדירה לפרטיות, התעשתתי, הרמתי את ידי הימנית ונופפתי לשלום ממרחק "שלום" קראתי והוספתי מיד "סליחה".
Read more ...
הלוחשת לסוסים
כשקטנתי, שחגגה אמש 20, היתה בת שבע, היו לה שלושה סוסים אהובים. כלכך אהובים הם היו שצרפנו אותם לטיסה לארה"ב ואף הכנתי להם דרכונים אמריקאים אמינים למהדרין.
Read more ...
"חיים פרטיים" סרט שהצית זכרון אישי
הזכרון נראה כעוגת - Mille-feuilles השכבות נפרשות זו על זו, נצמדות לקרם האוורירי שנמרח בינהן, מחפות במתיקות רכה על קושי ופריכות.
Read more ...
לב אגרוף, סער ליבן
לפני כעשור הכרנו, כאן, במרחב הזה. ומאז, ידעו יחסינו תקופות של התחממות ו"צבע אדום" ותקופות של רגיעה והפרדת כוחות. כך-או-כך, כמו שאמרתי אתמול לחבריה מקבוצת "חרוב" בקיבוץ רעים, סער היא סוג של סם ממכר. למי שהכירו אותה ואת העשיה המוזיקאלית שלה, אין דרך חזרה.
Read more ...
דנה בומץ - מעל השדה שלא אראה עוד
כשהייתי נערה באחד מישובי עמק יזרעאל, אי שם בשנות השמונים, הרבתי להתבודד. הולכת לי מבתי הישוב לבית הקברות, דרך שדות העמק הנובטים בחיטה ומטעי השקדיות שרק ניטעו אז. הוידאו המוקרן במרכז תערוכתה של Dana Bomatz שלח אותי לשם, לדרך בין הבית לבית הקברות. אותה האדמה שמצמיחה ומחיה היא זו שמכסה את מי שסיים את המסע מעליה.
Read more ...
לא אשה של טבע אנוכי
"את פשוט לא אדם של טבע!" אמר לי גל, אחרי בוקר שלם שהסתובבנו יחד בנחל, הוא מנקה ואני מצלמת. "זה חצי נכון" עניתי לו " אני אישה של אנשים, וככזאת, אם אתה מוציא אותי לטבע, אני, מוציאה ממנו את המיטב" חייכתי תוך שאני מכוונת את הזום הארוך של מצלמת הקנון שלי.
Read more ...
העולם שבחוץ
גם השנה "דגמנו" יעל ואני יומיים בפסטיבל הקולנוע הדרומי "סרטים בערבה".
חייבת להודות כי משנה לשנה האתגר נעשה קשוח יותר:
Read more ...
כשנפתחים עלי הכותרת
הרשומה הזאת נכתבת כדי לעודד אמהות [בעיקר] לנערות מתבגרות [ונערים גם] ברגעים שנחווים כ"רחוב ללא מוצא". כן, אפילו אני, כנאיבית נצחית, יודעת שאי אפשר להסיק ממקרה אחד, אישי ופרטי אל הכלל שמסביב, אבל, וזה אבל גדול, כשעמדתי מול הרחוב ההוא הייתי שמחה לפגוש מילים אופטימיות כאלו או אחרות.
את, האם שעומדת כשאזנך צמודה לדלת חדרה הסגור, מנסה לשכנע את עצמך שהכל בפנים בסדר, אני רוצה לומר לך -