מה חדש?
דנה בומץ - מעל השדה שלא אראה עוד
כשהייתי נערה באחד מישובי עמק יזרעאל, אי שם בשנות השמונים, הרבתי להתבודד. הולכת לי מבתי הישוב לבית הקברות, דרך שדות העמק הנובטים בחיטה ומטעי השקדיות שרק ניטעו אז. הוידאו המוקרן במרכז תערוכתה של Dana Bomatz שלח אותי לשם, לדרך בין הבית לבית הקברות. אותה האדמה שמצמיחה ומחיה היא זו שמכסה את מי שסיים את המסע מעליה. 
זאת ועוד...
לא אשה של טבע אנוכי
"את פשוט לא אדם של טבע!" אמר לי גל, אחרי בוקר שלם שהסתובבנו יחד בנחל, הוא מנקה ואני מצלמת.
"זה חצי נכון" עניתי לו " אני אישה של אנשים, וככזאת, אם אתה מוציא אותי לטבע, אני, מוציאה ממנו את המיטב" חייכתי תוך שאני מכוונת את הזום הארוך של מצלמת הקנון שלי.
זאת ועוד...
העולם שבחוץ
גם השנה "דגמנו" יעל ואני יומיים בפסטיבל הקולנוע הדרומי "סרטים בערבה".

חייבת להודות כי משנה לשנה האתגר נעשה קשוח יותר:
זאת ועוד...
כשנפתחים עלי הכותרת
הרשומה הזאת נכתבת כדי לעודד אמהות [בעיקר] לנערות מתבגרות [ונערים גם] ברגעים שנחווים כ"רחוב ללא מוצא". כן, אפילו אני, כנאיבית נצחית, יודעת שאי אפשר להסיק ממקרה אחד, אישי ופרטי אל הכלל שמסביב, אבל, וזה אבל גדול, כשעמדתי מול הרחוב ההוא הייתי שמחה לפגוש מילים אופטימיות כאלו או אחרות. 

את, האם שעומדת כשאזנך צמודה לדלת חדרה הסגור, מנסה לשכנע את עצמך שהכל בפנים בסדר, אני רוצה לומר לך -
זאת ועוד...
סיפורי חפצים - לא רק כסא
הי! ראיתן.ם את הדוגמן ההורס בחליפה שצילמה מיכל חלבין?
עכשיו הסתכלו - עדיף בהגדלה - על הכסא האפור שלצידו -
זאת ועוד...
"לאן הולכים ומה עושים עם כאלה כיסופים?"
האיום על חרותי בטייטל חדש התמוסס. הסטטוס החדש, להיות "סבתא של גידי" פגש בטוב את כנפיי הנפרשות. הן התרווחו [מלשון רווח], התמלאו אויר והועצמו, 
כדי להיות ראויות ל"משא" החדש,
למסע החדש, המבורך.
***
ככה נסתיימה הרשומה הקודמת שלי בנוגע לסבתאות, אלא שאז החליטה המשפחה לעבור לכמה שנים לארה"ב ומבלי להסס עשקה אותי מהאוצר שהוענק לי, או ככה לפחות הרגשתי.
זאת ועוד...
השולחן של רפי
עולם רכיבת האופניים הוא כבר מזמן לא רק ספורט. למליוני הרוכבים בעולם, חובבנים כמקצוענים, אין מנוס מהתחרותיות, לא זו שבמסלול אלא זו שענינה פירמות ודגמים שונים של אופניים, בגדי רכיבה ושאר הגודי'ז הסובבים את הענף המשגשג. חברת YETI היא ללא ספק בראש הפירמידה הזו בשילוב בין רמת הכלי והיופי שבו. 
זאת ועוד...
עבודת כפיים 4 - מותו של איש האור
כמה אפשר להעצב ממוות של אדם שבקושי הכרתי?
הרבה. כך מסתבר.
זאת ועוד...
שמריהו לוין 7, אורח מפתיע
רגע לפני חגיגות השנתיים לבית החיפאי אני מרגישה שסגרתי מעגל עם החזון שלי, עם המחשבות שהתחילו את מסע העיצוב של הבית ולא חשבתי ששרדו בתוצאה הסופית. יש משהו מצמרר כשמישהו קורא בנשמתך כמו בספר פתוח, יש משהו מסעיר כשהמישהו הזה נמצא, לכאורה, מהצד השני של מתרס חיינו המפורזים בארץ הזאת.


זאת ועוד...
אגדה של קיץ-הפקת אופנה חלומית בבית בחיפה
הצלמת רותם בן נתן והצוות הנשי שלה,
בהפקת אופנה יפיפיה בבית בחיפה...
זאת ועוד...