הדובדבן שבקצפת היא פינה שבה אני, אלה שגב* ילדה בת תשע כותבת לכם פוסטים כמו אימי אבל מהמקום שלי תלמידת בי"ס יסודי וילדה כמעט יחידה (יש לי אח חייל והוא לא נמצא כמעט בבית).
זאת ועוד...
גאווה בשבילי הארץ
" השביל הזה מתחיל כאן, בין סניף בנק למעין, לא סלול, לא תמיד מסומן, השביל הזה מתחיל כאן " כמי ששביליהם לא היו תמיד פשוטים, ולדרך יש משמעות מיוחדת עבורם, טיול בשבילי הארץ לצלילי שירו של אהוד בנאי היא חווייה מאחדת ומגבשת. מקום גאה בעמק יוזם ארבעה טיולים בשנה, אחד לכל עונה. הטיולים מיועדים לכל ובסופם יתקיים פיקניק משותף עם ג'אם של כשרונות קהילתיים מבאי הטיול.
* בסמליל ציור של אנה פסטנרק, שולי שדה רמות מנשה, 2007
זאת ועוד...
רגע לפני שבת
מפגש חמישי בערב שמזמן מעגל שיחה על נושאים רלווטיים אישיים וקהילתיים, בדיאלוג עם פרשת השבוע. חבצלת החוף נבחרה כסמליל לנושא בגלל לובן פריחתה ויכולתה לחיות במקום בלתי אפשרי כחגורת הרסס, נתזי המים והמלח, שלחוף הים התיכון.
זאת ועוד...
גאווה ויהדות
חומרי היהדות, בין אם השבת המגיעה בכל שבוע או החגים והמועדים הבאים בעיתם וכסדרם לאורך השנה, מהווים בסיס נפלא, בטוח ומורכב, ליצר מעגל שיחה והכרות בקהילה המתהווה. בדרך של ניסוי ותהייה יצרנו מפגשים שונים סביב חומרים אלו אותם אנו שואבות מקהילת "ניגון הלב", קהילת הבית היהודי של קורין ושלי. עם הזמן פתחנו שורות ההנחיה והזמנו פנימה עוד ועוד חברות וחברים לקחת חלק פעיל בתכנון והובלת ערבים אלו.
זאת ועוד...
אטבים *
חיבור והידוק, קבוע או זמני, בין נשים, בין סיפורים, בין נושאים ובין עולמות שונים - זה כל הסיפור! כאן מרוכזים הפוסטים שנשלחים בין המפגשים, כאן מרוכזים מכתבים או מאמרים שנכתבו ע"י נשים, כאן ימצאו חומרים שאיכשהו לא נכנסו למיפגש ואולי עוד יכנסו, כאן מתחברים כפיסי עץ חסרי משמעות לאטבים שמחברים פיסות "כביסה" שונות לעולם מלא תכנים של... מאת... ועל... נשים.
זאת ועוד...
נשים
נשים היו ועודן נקודת ההזדהות החזקה שלי, תחום העניין המרכזי בחיי ואהבתי הגדולה. היכולת שלנו, הנשים, לחוש את העולם בעצבים חשופים ורגישים, לקלוט כל שקורה סביבנו ולהיות מולטי-טסקינג במגוון מישורי העשייה שלנו הופכת אותנו למגדר מיוחד.
זאת ועוד...
...Buzz
עבודה רבה מושקעת באתר זה, מענגת משמחת ובכל זאת עבודה במלוא מובן המילה. לפעמים נדמה לי שלעשות עשייה חברתית קל יותר מאשר לכתוב עליה ולכן כל-כך משמח וחשוב כשהדברים נכתבים או מסופרים מפי אחרים... הבאזז, אותו זימזום דבורים עמלות העובר מפה לאוזן הוא הדרך להפיץ את האמונה בחשיבות הדרך.
זאת ועוד...
מדברים מהבטן, מפגשי תוכן
בערבים אלו נארח לשיחה אישית גברים ונשים מהקהילה, בודדים וזוגות, אשר יספרו אנקדוטות מסיפורם האישי שזורות בתמונות, תובנות ומענה על שאלות.
* צילום סמליל, יפה כפיר
זאת ועוד...
הפקות גרפיות
מילים..צבעים..עיצוב...מסך, ועוד מסך, גרסאות מתחלפות...דפוס...ועוד לא אמרתי מילה על חיפוש הדימוי האולטימטיבי ועל ריח חוברת או מודעה טרייה שהרגע יצאה ממכונת הדפוס. הפקה גרפית מגלמת בחובה אלמנטים רבים שמרגשים אותי. עבודה זוגית, צמודה, עם מעצב גרפי...בדרך כלל במקרה שלי מעצבת, אורלי יעקובוביץ, סטודיו אור .
זאת ועוד...
מפה ומשם
מראות, צלילים ומחשבות מטיולים בארץ ומחוצ-לה. " כמה יפה הוא לעבור גבולות כאלה. במובנים רבים הנודד הוא אדם פרימיטיבי, כשם שהנווד פרימיטיבי מן האיכר. ההתגברות על יצר הישיבה במקום והזלזול בגבולות הופכים בני אדם מסוגי לתמרורים המראים אל עבר העתיד. אילו היו רבים כמוני, חדורי זלזול עמוק לגבולות שבין הארצות, לא היו מלחמות ולא הסגרים בעולם. אין לך דבר טעון קנאה ושנאה יותר מגבולות ואין אוילי מהם." [נדודים, הרמן הסה בתרגום יהודה עמיחי, הוצ' שוקן 1979. נכתב ב- 1920]