פרידה עם חיוך שבוע עבר מאז מפגש פריחה האחרון, אחרון שהתקיים, אחרון לעונה זו וכנראה אחרון במשכן בכלל. שבוע עבר ואני נושאת איתי את קולותיו, רגשותיו וטעמו ומנסה להעלות אותם על כתב, לחלוק. "איך את היום?" שאלתי את עצמי בכל בוקר השבוע "איך את עם ההחלטה לוותר על משהו שהיה חלק משמעותי כל-כך מחייך בשבע השנים האחרונות וללכת הלאה למחוזות חדשים, לא ידועים עדיין...איך את?" שאלתי. ולא עניתי. התחמקתי.

"אדמה" או "יום נפלא הוא המחר" בעקבות מפגש פריחה 51 פיוס, חיים שלמים בין שם לכאן, ולטובת מי שלא הצליחו להגיע, מצרפת את הסרט שהוקרן. מסמך נדיר ומעניין משנת 1947-8!

ומה הלאה? כאילו משהו בתוכי צפה את הבאות, לפני כחודש החלפתי את הציטוט שקיבל את פני הנכנסים לעמוד הבית שלי idits בציטוט מתוך סיפרו של פיטר מורגן קאש, המנכ"ל והדלת המסתובבת שאומר: " הכישלון, הוא התנסות הכרחית בדרך להצלחה. השאלה אינה אם תיכשלו, אלא מה תעשו אחרי שתיכשלו." ואם זה לא מספיק, נקרתה בדרכי השבוע הקריקטורה הבאה מהניו-יורק טיימס...

מיה יוהנה מנחם, הצצה ראשונה הבטחתי שאסיר אט אט את העטיפה, קודם את הנייר האטום, שישאר רק הצלופן....

ג'ואן באאז - הבחירה שלי ליום האשה הבינלאומי 2013 יש מקרים בודדים בהם הישיבה מול ה-TV והזיפזופ בין הערוצים מוליד אושר גדול. השבוע זכיתי לראות, להתרגש ואף לדמוע מול סרט דוקומנטרי* המתעד את סיפור חייה המרתק של הזמרת האמריקאית ג'ואן באאז Joan Baez "כמה מתוק הוא הצליל". הסרט שנעשה במסגרת פרויקט רחב יריעה של PBS בסדרה המוקדשת ל- American Masters, הזכיר לי כמה אהבתי להאזין לקול המיוחד שלה, רך ועוצמתי כאחד, כשבקע מערמת תקליטי וניל בנעורי.  והקול הוא לא הכל...