בואי נעשה עץ משפחה, הצעתי לבת של בת דודתי, נראה מה גודל המשפחה שצמחה מסבי רנה וסבתי קלריס. 
ונרשום את כל השמות של הדור הצעיר [הנינים], הוספתי, כי אנחנו לא יודעות אותן...
לורן לקחה דף A4 ויצאנו לדרך...

כשסיימנו וספרנו הייתה התרגשות. בקשנו משאר הנוכחים במפגש המשפחתי לנחש את מספר הנינים אך איש לא הצליח להתקרב למספר המדוייק. לסבתי וסבי היו 7 ילדים, 4 חיים בצרפת 3 בארץ. אלו בתורם הביאו לעולם 19 נכדים ונכדות לבית H'limi ו... 38 נינות ונינים!



מילדי הדור השלישי שגילם כרגע נע מגיל 26 ומטה, 14 חיים בצרפת, בעוד 24 מתגוררים בארץ!
סבא שלי לא זכה להכיר אף אחד מניניו, וסבתא שניפטרה 14 שנים אחריו ב-1994 הספיקה להכיר ולשמוח בבכורים. 

אנחנו, דור הנכדים, הצלחנו לשמור קשרים במהלך השנים. את רוב בנות ובני הדודים שמעבר לים הכרתי עוד בנעורי. הם היו מגיעים עם הוריהם לביקורים בארץ והתארחו בביתנו.  ובתקופה שחייתי בפריז אחרי השירות הצבאי התחזקו הקשרים. כיום ה-FB מאפשר נגישות רבה לתקשורת משותפת שלא הייתה פשוטה בעבר. אבל מה יקרה עם הדור הבא?? הדור ה"צעיר", למרות שיש לו עוד ועוד אפליקציות המאפשרות מעקב וחיבור, אינם מכירים מלכתחילה אלו את אלו... חשבתי, אני הייתי הבכורה בנכדים ובני יותם הוא הבכור שבינהם!
האם המשימה בידינו? האם נוכל לשאת באחריות לקשר הזה??

הביקור הזה הראה לי שהמשכיות הקשר נמצא דווקא בידיה של אלה. רק בת 14 אך יכולת התמרון שלה בין תרבויות, מנהגים ושפות, הרב-לאומיות לתוכה צמחה, מעניקה לה יתרון ברור על אלו שנולדו וגדלו כאן, בארץ, ועל הצד שהתחנך בצרפת. מי יתן וצעירי השושלת יצליחו להמשיך ולאחוז במשפחתיות המיוחדת הזו ששווייה רב ממילים.
22/04/2017