למעלה משמונים נשים [!] השתתפו במפגש פריחה בבוקר שישי במשכן לאמנות עין חרוד, "וכשלא מחפשים הכל מזדמן" וכשמו של המפגש כן היה! בנוסף למתוכנן, נוספו גם הפתעות ושמחות שהזדמנו למפתננו והפכו את הבוקר לבלתי נשכח...

גליה בראור האחת והיחידה לקחה אותנו, הבנות וכמה בנים שהצטרפו במפתיע, במסע עמוק לתהליך העבודה המורכב והארוך של עינת אמיתי בהפיכה של בלוג אינטרנטי לספר ותערוכה מרתקים ומיוחדים המביאים סיפור של תפיסת עולם ייחודית מתחילת המאה העשרים, נסיון חברתי שלא היה כמותו בעולם, הקיבוצים.

קהילות שבהן התגייסו הפרטים לטובת הכלל ובכלל זה השקיעו אין סוף מאמצים, יצירתיות וכישרון בחינוך דור ההמשך. רק מעט הספקנו לטעות מאולמות המשכן הגדושים בצעצועים, איורים, פנסי קסם ותפאורות במה שכל מטרתם להעשיר ולמלא את דמיונם והתפתחותם של ילדי הקיבוצים. נראה שביקור נוסף הוא הכרח מענג המחכה לכולנו.

זכינו בשתי אורחות כבוד מפתיעות מלכה הס וצילה גביש.
מלכה הס, שהייתה אורחת מפגש פריחה 26 ביוני 2009, חקרה, המציאה, פיתחה ולימדה לאורך כל שנות חייה הבוגרים, וממשיכה גם היום בגיל 92 בשותפות עם צילה גביש לעסוק לחקור ולכתוב על כוח האמנות והיצירה בפיתוח הדמיון, ועל מקומה של חצר הגרוטאות במשחקי הילדות.

בחזרה לאודיטוריום חיכו לנו כליווי לקפה ולצמחי התה, מגשי קרמבו- וניל כמובן- שנולד בארץ בשנות הארבעים תחת השם "כושי" ומאז הפך כמו הנחליאלי והחצב למבשר לאומי של סתיו ולסמן אמיתי של ילדות ומתיקות נמוחה. הקרמבו גם החזיר אותנו לסוגיות הרות גורל החוצות את האוכלוסייה יותר מהבחירות הקרבות בדיון איך נכון לאכול אותו?
קודם הקרם או להתחיל בעוגייה???  

נילי דביר ואיש התאורה וההגברה ...הכניסו אותנו לארמון מלכות בנוי ממדפים, מגירות והמון קופסאות תפירה נפתחות המככבים בהצגה מקסימה על בסיס סיפורו של הנס כריסטיאן אנדרסן על בגדי במלך החדשים. התפאורה והדמויות בהצגה בנויים כל כולם מחפצים מעולם התפירה, חפצים הקמים לתחייה בנצנוץ [המודעות לחפציות החפץ מול החיות של הדמות שהחפץ מייצג]. נילי סיפרה בשיחה שהילדים מעירים הערות במהלך ההצגה אבל אנחנו, הנשים, היינו שקטות ומרוכזות בהצגה ובפרטי הפרטים של התפאורה, ובניסיון לזהות ממה בנויות הדמויות. הוקסמנו מהיכולת להפוך סליל חוטים, כפתור, אצבעון ומחט לחייל קרבי בגדוד שלם כמותו, מאינסופיותו של הדמיון כפי שנראה בעולמה הבימתי של נילי.  

לקינוח, לאחר השיחה עם נילי על המסע שלה לבמה ועל תהליך העבודה הממושך שקדם לתוצר שראינו על הבמה, זכינו  גם לעלות לבמה ולבחון במבט מקרוב את עשרות הפריטים הקטנים העשויים בתבונה ומחשבה שמאפשרים סיומו של תאטרון חפצים שכזה.
Buon Giorno נילי, בהצלחה במסעותייך הבאים ובתקווה שנפגש שוב בעתיד.


@ כל הצילומים מהמפגש צילמה יפה כפיר!