שוקה,
חלפה כבר כמעט שנה, ועדיין כל כך קשה לי לדבר עליך בלשון עבר. גם עכשיו, אתה כל כך נוכח בחיי, ואני בטוח שבחיי אנשים רבים נוספים שהתאספו כאן לזכרך. אני עדיין פונה אליך בגוף שני, כאילו עוד רגע אתה עומד להופיע, ולוודא שהעסק מתקתק כמו שצריך.

הכרנו לפני כארבע שנים בערך. רבים חשבו שימיך ספורים, אבל אתה לא ספרת אף אחד, גם לא את מצבך הבריאותי, והמשכת לנהל ביעילות ובנחישות את העניינים.
הצגת לי את פולירם לא כמו שמציגים עסק אלא כמו שמציגים ילד. והילד הזה גדל, והוא כל כך דומה לך. ממש שתי טיפות מים מעוצב בדמותך. אני זוכר את הפגישה הראשונה שערכנו עם שולמן בלעדיך. הסכמת לשחרר... לכאורה. הגענו לפגישה בשעה שתיים וכבר בשתיים ועשרים התחלת להפציץ בטלפונים כל מי שנכח בישיבה.  "איך היה?", "ספרו פרטים", לא נרגעת עד ששמעת בדיוק מכל הנוכחים בפגישה דווח מפורט שהכל בסדר.  בסדר הלא מתפשר שאתה הכתבת.

חשבתי שמדובר בהתרגשות של פגישה ראשונה, אבל זה היה ככה בכל ישיבה. רצית להיות נוכח, ולא הבנת כנראה, שאתה תמיד היית נוכח, ברוחך. ועדיין אתה כל כך נוכח. גם בלי להיות כאן במימד הפיזי.

זכור לי במיוחד היום שישבנו עם רואי החשבון ועורכי הדין ודנו על חלופות של מבנה העיסקה עם שותף אסטרטגי לעומת שותף פיננסי. ואתה, נטמעת בשיחה כאחד מאנשי המקצוע, לא כמנכ״ל אלא כרואה חשבון, נצר למשפחת עורכי דין. אף אחד לא האמין שאתה לא.

בהמשך נחשפנו לסיפורי הפולקלור סביבך שגם כשהגעת לשוק ההון להנפקה התנהגת כאילו היית שם מאז ומתמיד והדהמת את כולם בידע העמוק והרחב שלך. היית בעצמך שוקה-הון.
שוקה שכולו הון אנושי.

אני בטוח, שגם בשמיים הדהמת את כולם, ונכנסת בטבעיות כאילו היית שם מאז ומתמיד, מלמד את המלאכים איך צריך לנהל כמו שצריך את העסק הזה שנקרא גן עדן.

כשאני מדבר עם האנשים של פימי הם מודים, שהם עשו עסקה שמעולם הם לא העזו לעשות. וגם היום אחרי תקופה ארוכה, שבה התוצאות מלמדות אותם על הפוטנציאל של הזרעים שטמנת באנשים, במוצרים, בשווקים ובכל מי שקשור לפולירם, גם היום הם יודעים להעריך את מפעל חייך.
 אבל מעבר לכל הסופרלטיבים והידע, היית קודם כל איש של אנשים. כולם אהבו והעריכו אותך. ידעת לכבוש אנשים ולחבר ביניהם באופן שייחודי רק לך. לעורר השראה בכל מי שפגש אותך. 

על קברך מופיע הכיתוב: "משהו בך אמר לך המשך בדרכך". ואני חייב לומר לך, הרבה אנשים המשיכו בדרכך. כשאני מגיע לחבר'ה מפולירם אני נדהם לגלות כל פעם מחדש איך טביעת האצבע שלך ניכרת בכל פינה, איך הצלחת להשאיר צוואה בלתי כתובה, שכל כולה חיבורים של עשיה, אנשים חדורי מוטיבציה.

הציטוט הזה משיר נבואה קוסמי עליז של עלי מוהר ויוני רכטר כל כך מתאים לך. ולא פחות מתאימות לך שורות הפתיחה של השיר: "כמו עמוד ענן כך תלך לפני העדר, תבין הכל, תדע, לא תאמר מילה אחת." 
אז הנה אני עומד כאן לצד כל העדר שאולי השארת בלי רועה, אבל הכשרת אותם להיות הרועים של עצמם. ורואים עד כמה עמוד הענן שהיית עדיין מאיר כמו מגדלור נצחי.

שוקה, 
אני עומד לפניך בקומה זקופה ובראש מורכן,  ואומר: ביום מן הימים, כשיגיע זמני, אוכל להתייצב בפניך למעלה, ולומר בלב שלם: מילאתי את צוואתך במלואה. פימי יחד עם המנהלים שגידלת ימשיכו בדרך שסללת ובזכותך ינסקו לגבהים חדשים, וכל חבריך במושב שהיו חשובים לך כ״כ יהנו מכך לא פחות.

כשאומרים עליך "יהי זכרו ברוך", זו לא סתם ברכה- זו נבואה שהגשימה את עצמה. זכרך כבר ברוך. הנה הוא, בדמות האנשים שהולכים בדרכך וממשיכים בעשיה ברוחך.
ימשיך זכרך להיות ברוך.