יהושע שגב
1941-2015
1941-2015
שוקה,
הלכת לישון.
הקץ לסבל ולכאבים.
אם אדם נמדד בהשגיו, בילדיו, באוהביו... משקלך עצום ורב. והפרידה, קשה מנשוא היא הפרידה.
73 שנה הילכת על האדמה הזו והיום אתה ניטמן בין רגביה. היית ילד השדה וחקלאי, היית חייל וקצין נאמן ומסור למדינה שאהבת, היית איש קהילה ומנהיג, מנהל ואיש עבודה. היית במלוא נוכחותך העצומה, איש מלא שימחת חיים וחדות לשון וחכמת חיים. איש גדול ונוכח!
ב- 2002 יצאה קריאה להתיצבות שלך בעולם של מעלה... לא התייצבת! נאחזת בחיים שלך ונאבקת כארי נגד הגזרה. יצאת מהמפגש עם מלאך המוות בשן ועין ובחולי פנימי רב אבל כל כולך קרנת ודהרת קדימה בתאבת חיים מטורפת. העסקים זינקו לשחקים חדשים, הובלת את פולירם מנערות לבגרות ובשלות עסקית בארץ ובעולם, טיילת עם המשפחה וחברים, אכלת בהנאה והפקת את המירב מכל רגע.
12 השנים האלו לא היו חלקות. מאחורי כל הר שכבשת ניצבה תהום בריאותית חדשה, אישפוזים כאבים וויתורים הולכים ומתרבים על אותם דברים שאהבת, על טעמם של החיים. המלח היה כמשל לתאוות החיים שלך וככל שקצצו לך בו ככה זלגן ממך המלאות והשמחה והעוצמות המדהימות שלך כמנהיג עיסקי, כמנהל, כאב וחבר הוכתמו בנפילות קשות ועצבות לא מוסברת.
במלאת לך שבעים זומנה לך חוויה ולנו מתנת עולם. הסרט שמספר את סיפור חייך מילא אותך אושר, גאווה ותחושה של הצלחה. היה משהו בתהליך העבודה עליו שעזר לך להאיר גם את הפינות האפלות והכואבות שללא ספק הגדולה שבהן הייתה נפילת אחיך האהוב דודו במלחמת יום כיפור. הסרט, הציף באור יקרות גם את המשפחה הבריאה והמחוברת שבנית עם קוקל'ה אותה משפחה שלא הניחה לך לרגע אחד בכל האישפוזים הרבים, האהבה האדירה של רעייתך ושל ילדיך שחר, נגה, שרון וזוהר שחיזקו אותך והתחזקו ממך, שהיו ליועצך בכל דבר ועניין והקשיבו בכליון אזניים לדעתך ולעמדותיך, ואנחנו הכלות והחתנים הרגשנו שזכינו גם.
לצד אלו אין ספק שהבן היקיר לך מכל היה פולירם. המפעל ואנשיו, מנהלים ופועלים כאחד: נשות המנהלה והגברים שבאולם היצור היו לך בית, אתגר אינסופי, מקור לסיפוק ואושר שאין לתאר והיו להשג הענק של חייך. אם המשפחה הייתה לך כמיים זכים שלגמת היישר מהבקבוק בעמידה, נשען על דלת המקרר, "פולירם" היה כמו אלכוהול... נפתלות העסק הזה שיכרו אותך שוב ושוב והביאוך לדרגות אושר וצלילות נדירים. לא רבים זוכים לעסוק עד יומם האחרון בעבודה כל-כך כל-כך אהובה.
שוקה אהוב, 12 שנה מאז הקריאה ההיא ושוב יצאה בת קול לקרוא לך, והפעם, לצערינו וכאבינו המר הלכת אחריה. שלם, ומואר ומוקף בהצלחות ואהבות.
היה שלום בן, אח ואב, וחם ומנהל וחבר ומנטש' ואדם. היה שלום.
13.01.2015
שוקה, שבוע ראשון בלעדיך
הלכת לישון.
הקץ לסבל ולכאבים.
אם אדם נמדד בהשגיו, בילדיו, באוהביו... משקלך עצום ורב. והפרידה, קשה מנשוא היא הפרידה.
73 שנה הילכת על האדמה הזו והיום אתה ניטמן בין רגביה. היית ילד השדה וחקלאי, היית חייל וקצין נאמן ומסור למדינה שאהבת, היית איש קהילה ומנהיג, מנהל ואיש עבודה. היית במלוא נוכחותך העצומה, איש מלא שימחת חיים וחדות לשון וחכמת חיים. איש גדול ונוכח!
ב- 2002 יצאה קריאה להתיצבות שלך בעולם של מעלה... לא התייצבת! נאחזת בחיים שלך ונאבקת כארי נגד הגזרה. יצאת מהמפגש עם מלאך המוות בשן ועין ובחולי פנימי רב אבל כל כולך קרנת ודהרת קדימה בתאבת חיים מטורפת. העסקים זינקו לשחקים חדשים, הובלת את פולירם מנערות לבגרות ובשלות עסקית בארץ ובעולם, טיילת עם המשפחה וחברים, אכלת בהנאה והפקת את המירב מכל רגע.
12 השנים האלו לא היו חלקות. מאחורי כל הר שכבשת ניצבה תהום בריאותית חדשה, אישפוזים כאבים וויתורים הולכים ומתרבים על אותם דברים שאהבת, על טעמם של החיים. המלח היה כמשל לתאוות החיים שלך וככל שקצצו לך בו ככה זלגן ממך המלאות והשמחה והעוצמות המדהימות שלך כמנהיג עיסקי, כמנהל, כאב וחבר הוכתמו בנפילות קשות ועצבות לא מוסברת.
במלאת לך שבעים זומנה לך חוויה ולנו מתנת עולם. הסרט שמספר את סיפור חייך מילא אותך אושר, גאווה ותחושה של הצלחה. היה משהו בתהליך העבודה עליו שעזר לך להאיר גם את הפינות האפלות והכואבות שללא ספק הגדולה שבהן הייתה נפילת אחיך האהוב דודו במלחמת יום כיפור. הסרט, הציף באור יקרות גם את המשפחה הבריאה והמחוברת שבנית עם קוקל'ה אותה משפחה שלא הניחה לך לרגע אחד בכל האישפוזים הרבים, האהבה האדירה של רעייתך ושל ילדיך שחר, נגה, שרון וזוהר שחיזקו אותך והתחזקו ממך, שהיו ליועצך בכל דבר ועניין והקשיבו בכליון אזניים לדעתך ולעמדותיך, ואנחנו הכלות והחתנים הרגשנו שזכינו גם.
לצד אלו אין ספק שהבן היקיר לך מכל היה פולירם. המפעל ואנשיו, מנהלים ופועלים כאחד: נשות המנהלה והגברים שבאולם היצור היו לך בית, אתגר אינסופי, מקור לסיפוק ואושר שאין לתאר והיו להשג הענק של חייך. אם המשפחה הייתה לך כמיים זכים שלגמת היישר מהבקבוק בעמידה, נשען על דלת המקרר, "פולירם" היה כמו אלכוהול... נפתלות העסק הזה שיכרו אותך שוב ושוב והביאוך לדרגות אושר וצלילות נדירים. לא רבים זוכים לעסוק עד יומם האחרון בעבודה כל-כך כל-כך אהובה.
שוקה אהוב, 12 שנה מאז הקריאה ההיא ושוב יצאה בת קול לקרוא לך, והפעם, לצערינו וכאבינו המר הלכת אחריה. שלם, ומואר ומוקף בהצלחות ואהבות.
היה שלום בן, אח ואב, וחם ומנהל וחבר ומנטש' ואדם. היה שלום.
13.01.2015
שוקה, שבוע ראשון בלעדיך