בבוקרו של הנר השני פגשתי ברמת ישי, באקראי ולרגע קט, את חברתי עדי אלעזר. בספונטניות רבה הזמנתי ונעניתי להדליק נר חברות ביחד עם עדי וילדיה ספיר, אליה ועפרי וכן אורלי וגל עם בנם עומר. סופגניות מהסופר כי זה מה שמצאתי, בלי לביבות ועם הרבה תכונה והתרגשות סביב ניקי הכלבה הותיקה וג'וג'ו הגור החדש.
החנוכיה הגיעה עם עדי. לא מבית הוריה כי יהדות אתיופיה לא חגגה חנוכה אלא מתנה שעדי העניקה לעצמה. ברקע כדי להעצים את מעשי הגבורה ולהזכיר את חסרונו של תמיר בעלה של עדי שהוא קצין בכיר בקבע, נשמעו פיצוצים ונורות תאורה הוטסו לשמי הואדי, כנראה כחלק מתרגיל צבאי... או שאולי היו אלו קולות מן העבר?!
בונוס...עדיין... טיפטופי נרות, דאבו אתיופי ריחני שעדי הביאה ופנקייק טף שהכנתי!
בונוס...עדיין... טיפטופי נרות, דאבו אתיופי ריחני שעדי הביאה ופנקייק טף שהכנתי!