חנוכיה אחת ביום, נר שביעי

בנובמבר 1922 נוסד מושב בלפוריה, לפני 92 שנים. הורי הגיעו למושב שבפאתי עפולה בירת עמק יזרעאל כשהייתי בת שש בערך. לא מעט שנים הם חיים שם, רוב שנותיו היה אבא שלי פרדסן וניהל את הפרדס המשותף, אחר כך יצא לדרך עצמאית כבעליה של משתלה והמשיך לפנסיה והתמקדות באמנותו, תמונות קולג' מעץ, טקסטים ואבזרים ממוחזרים מגוונים. בכל השנים הללו עבדה אמא כמנהלת חשבונות, פירנסה בכבוד וגידלה אותי ואת שלושת אחי הצעירים ממני. 

את הנר השביעי הדלקנו אצל הורי בבלפוריה.

נר שביעיהוריחנוכיית קרמיקה פסיפסית מעוגלת, אף סופגניה אבל שני סוגי לביבות אחד שאמי הכינה רכות ועדינות ואחת שלי גסות ומלאות בנענע, מרק כתום מופלא וקוסקוס בטעם של בית ההורים. היה שמח וטעים.

בונוס?
כן... השתוללות וקפיצות בין הספות והשולחנות וכן מחבואים ופרה עיוורת!
נתן יונתןזיו











אמיר [אחי] זיו וגיא











גיא וארז












לראש הדף
גלריה
תגובות
שם:
כתובת מייל:
captcha
לשליחת טלגרמה
‏אני מעריץ של ההתמדה שלך בכתיבה. היכולת להתעקש למצוא את הלא שיגרתי בשיגרה. את המיוחד ברגיל. את ההשראה ביומיומי. הפרויקטים האלה שאת לוקחת על עצמך מקסימים. ‏גל קרטס ‏@ 24 דצמ 2014 12:39
‏עדית, יפהפה ומרגש כתמיד. של מי השיר ? חיבוקים וגעגועים חיה ‏חיה גולן ‏@ 24 דצמ 2014 09:04
‏הי יקרה בעניין האישי: אבא שלי גם פרדסן ותיק.. קבל במתנה בשנת 1950 משק בבלפוריה וסרב לעזוב את ראש הנקרה... אז נפגשנו 55 שנה יותר מאוחר חג שמח נר אישי ‏ זאביק שפריר ‏@ 23 דצמ 2014 15:57