כשמשהו לא טוב קורה לילדה שלי אני מתרסקת.  השמיים מתקדרים באחת וצונחים לעבר האדמה  מתקרבים ככה שנשאר מעט, מעט מדי אויר בין לבין.

ראיתי השבוע סרט מעורר מחשבה, מעלה חיוך ומענג בויזואליות וביצירתיות האינסופית שלו.
חשבתי שלא יפה לשמור אוצר כזה לעצמי בלבד... "הסרט השמח" -

"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִטְבַּל יֵשׁוּעַ וַיְמַהֵר וַיַּעַל מִן  ־הַמָּיִם וְהִנֵּה הַשָׁמַיִם נִפְתְּחוּ־ לוֹ וַיַּרְא אֶת ־רוּחַ אֱלֹהִים יוֹרֶדֶת כְּיוֹנָה וְנָחָה עָלָיו׃      וְהִנֵּה קוֹל מִן־ הַשָׁמַיִם אוֹמֵר זֶה בְּנִי יְדִידִי אֲשֶׁר־ רָצִיתִי בּוֹ." [מתי ג' 13-17]

וככה, נוצרים אורתודוכסים מכל קצוות העולם, מקבלים את הכתוב כלשונו ומגיעים לארץ הקודש סביב ה-18 בינואר כדי להשתתף באירוע החגיגי בקאסר אל יהוד, הוא המקום בו על פי המאמינים הוטבל ישו על ידי יוחנן המטביל...

זה קרה כבר לפני כמה חודשים אבל חמק מן הראדר שלי. סרט גמר של תלמידים מויצו נהלל זכה במקום ראשון ארצי. והאמת, הוא ראוי לכל שבח!! הנה, צרפתי אותו..תחליטו לבד -

נורא קשה להסתכל על קטע מתוק כל-כך, ממיס לב ממש, בעיניים ביקורתיות, בעיניים נשיות עכשוויות, בעיניים פמניסטיות בעיניים של מחנכת, בעיניים של אם. קשה, אבל המרחק בין ללה-לנד אמריקה שבחרה מטרידן-אדיוט-עשיר על פני אשת עשיה-פוליטיקאית-נאורה לבין הבית שלנו שבו, תחת כל אבן כבדה פורח בעל סמכות שאורך שנים רבות וללא מסגיר ומפריע מתפקד גם כאנס/מטרידן/חביבן מצוי, המרחק לצערי הרב קטן. מאוד מאוד קטן. ולכן הסרטון הזה הטריד אותי כל-כך, במובן הכי רחב של חינוך בנות מגיל צעיר.

שיר חדש עם קליפ מרתק של אבבה. שווה להקשיב ולצפות -

זה קרה לפני שנה, אי שם בתחילת דצמבר שעבר נפגשתי בפעם הראשונה עם העורך אלון גרינברג כדי ליצור יחד סרט תיעודי על חברינו צביקה לופט ז"ל. ביולי 2016, בתום האזכרה שנערכה בעשור למותו, נערכה הקרנה בפני קהל בני משפחה וחברים [כ-200 במספר] בתוך חורש קטן בישוב כפר חוגלה שבעמק חפר שם מתגוררת המשפחה.  בחסות החשכה ניתן היה לשמוע היטב את תגובות הקהל שנעו בין קריאות הפתעה, משיכות אף דומעות וגלי צחוק מרובים.   כי כן, "עטוף באהבה" הוא סרט הנצחה שלצד כאב האובדן העצום המלווה אותו, הוא גם סרט מצחיק, ובוטה ומלא חיים ואהבה כי כזה היה האיש. כזה היה צביקה.

לכל מי שירדו בחנוכה לאזור הערבה ולמי שלא, רציתי להציג את רונית אלעזרי, אגרונומית בהשכלתה, חקלאית בעברה,  בעלת משפחה מבאר צופר שבערבה, שהקימה ומנהלת מזה 15 שנה את גן ירק, חממה אורגנית בה היא מחנכת ומעבירה את אהבת החקלאות לדור ה-Y המקומי במסגרת חוגים וכן רוקחת, מכל הטוב שהיא מגדלת עם ילדי החוגים,  ארוחות בוקר בריאות וטעימווות לתושבי הערבה ואורחים מזדמנים כמונו.
והכל... בחיוך עדין ואדיבות אין קץ!

מצגת מסך הפתיחה של האתר התלפה! עכשיו היא מורכבת מאוסף תמונות, פורטרטים, מאירוע הסיגד* בארמון הנציב בירושלים שהתקיים השנה ב30/11 כט' חשון. את רוב הנשים והגברים שצילמתי אינני מכירה. הרגשתי שפניהן מספרות ועינהם דוברות את מה שפיהם לא תמיד ידע להביע.

הוספתי פה  עוד תמונות שאהבתי על אלו המתחלפות במסך הפתיחה ומסתתרות בגלריה למטה.

משנה לשנה מתרחבת פעילות בנות המכינה במגדל העמק סביב חג הסיגד, אבל הארוע בירושלים מסמן תמיד את הצמיחה ממחזור למחזור, את מוטיב ההצטברות המספרית בכמות הבנות ואת התחלפות "דור בדור" במובן הכי אופטימי ומשמח שיש. מצורפות, בגלריה למטה, "עדויות" מצולמות....