השבוע הוקרן בפעם העשרים סרטו של הבמאי תומר הימן "יונתן אגסי הציל את חיי", ולהפתעת הכל, גם הקרנה זו הייתה Sold Out. חברה מהקהילה הגאה אמרה לי שהפיד שלה בפייסבוק מלא בסרט  כן לדבריה "כל אחד שרואה אותו מרגיש צורך לכתוב עליו משהו". זה לא מפתיע אותי שכן הסרט הוא סרט חשוב, מרתק, מעורר מחשבה ושיחה ונוגע בנימי הרגש. זה מה שאני ראיתי לנכון לכתוב עליו, בעמוד הפייסבוק שלי, בקטנה-

זאת אנה. אנה המדהימה, אמא של יונתן אגסי- דוגמן, כוכב סרטי פורנו ונער ליווי Gay גאה. את הסיפור המורכב והמרתק שלו מספר תומר הימן במאי הסרט בזהירות יחסית, כמי שמקלף גלדי בצל ומקווה, למרות ידיעה מוקדמת, שעיני הצופים לא ימלאו דמעות מהצריבה הקשה. 

הרבה פינים penis יש בסרט הזה ועולם שלם של מיניות גברית קשה, נזקקת, רהבתנית לפרקים, אלימה, מביכה לצפייה לי, אם ואישה סטרייטית. ולמרות זאת לא הגשתי מובכת באולם קולנוע לב. בעיקר כי מה שהיה בסרט, בעיני-הלב שלי, הוא הרבה יותר מפורנוגרפיה ומיניות. זה סרט על בדידות קשה, זה סרט על חיפוש אינסופי של אב מעניק אוהב וחם שמעולם לא היה שם, זה סרט על נפש רכה ופגיעה של ילד כבן ארבע, שכבולה בגבר יפה תואר בעל גוף מפואר עם זין מרשים וים של קעקועים.

זה סיפור על החיים שמשחקים בנו, בני האדם, גם כשנדמה לנו שאנחנו שולטים. זה סיפור על יונתן וג'ונתן שהתהום שבינהם, בין הילד האוהב, הרך וטוב הלב לבין חיית הסקס הגברית הבלתי מרוסנת, התהום הזו שמלאה בסמים קשים, סופה שתגבה מחיר, מחיר השפיות.

יונתן, כמו איקרוס, רוצה בכל מחיר לעוף לכיוון השמש והסוף זהה... השמש הזו תמיס את השעווה, המחברת נוצות לכנפיים, והוא יפול. מבלי לתת ספויילרים הנפילה הזו היא אחד הרגעים המבעיתים בסרט. לאיקרוס היה את אביו, את דדלוס, שהזהיר והתריע. ליונתן יש את אמא אנה. אישה ענקית ונבונה שעברה כך נראה לי כצופה, לא מעט בעצמה. ואנה, היא מבינה שההתרעות לא תעזורנה, והמשיכה של יונתן לשמש הלוהטת אינה בשליטתה והיא שם, מחכה, דואגת כדי לרכך את הנפילה, לחבק, לתמוך ולאהוב.

תומר הימן כבמאי לא עושה חסד עם אנה, ודווקא משום אהבתו הגדולה אליה. הוא מעמיד אותה למשפט הקהל שמביט בה בצדקנות ומעביר אותה דרך מסננת המקובל, הידוע, המוכר. ואנה, היא בכלל חיה בסרט אחר או כמו שהיא עצמה אמרה בשיחה לאחר ההקרנה " לא כל אחד מתמודד עם ילד שבוחר להיות כוכב פורנו, שבוחר להיות נער ליווי".


09.2018