"והוא יגיד לך את אשר תעשין"

יפה היא מגילת רות. סיפור של נאמנות בין חמות לכלתה, גורן וקוצרים וגבר אחד שמביא לעולם את דוד, אבי שושלת הדורות היהודית עם אלמנה, גרה, מואביה. ככה אני אוהבת להסתכל על הנרטיב שמלווה את חג הקציר. ומה עם פרטים רבים בסאב-טקסט שהם לא כל-כך פשוטים? מוסכמות חברתיות, היחס לאלמנה, לגרה, לאשה??

שרה אבבה, המדריכה את בנות המכינה כתבה לנו היום: "בנות אתיופיות שמדרדרות לזנות" מעבר לסוגיה הקשה והמצריכה טיפול מיידי התפעלתי מאזכור מוצאן של הבנות. אני עדיין לא מבינה למה צריך להזכיר את זה שהן אתיופיות???אם יש לכם תשובה אשמח לשמוע!"
יש לי תשובה לשרה שאלתי את עצמי.. ולכם?
 ואיך זה מתקשר אצלי לחג שבפתח ולמגילת רות תשאלו?!

"על פי ההערכות של משטרת מרחב יפתח פועלות בתל אביב כ-300 "חמארות", והן מרכז התרבות והבילוי של הנתינים מאפריקה. המון אלכוהול זורם שם, במקומות המעופשים לרוב והבלתי מאושרים. יש שם בירה, וודקה ואפילו וויסקי זול. על פי העדויות, יחסי המין מתקיימים בחדרונים צדדיים בחלק מה"חמארות". "ניתן להבחין בקלות בנערות הישראליות. הן מטופחות ומאופרות, לרוב בנות העדה האתיופית. האקט מתבצע במהירות ולא בשכיבה", אמר גורם במשטרת תל אביב."  מאת: אבי אשכנזי, מערכת וואלה! חדשותיום חמישי, 29 במאי 2014


ככה זה התפרסם בעיתונות וקהילת יוצאי אתיופיה הזדעקה, ובצדק. העיתונות והמשטרה הם שני גופים שכבר מזמן שכחו את האחריות הנפרדת שלהן לציבור והחיבור בין השתיים מכתים אנשים וקהילות ללא כל שימת לב. קיראו את המשפט הזה שוב: ניתן להבחין בקלות בנערות הישראליות - שכן הן שונות מנערות אחרות? אהה, הבנתי, הן שונות מנערות מקומיות לא כהות עור שמתגלגלות לזנות ומהנערות שמברחים לפה ממדינות מזרח אירופה ומחזיקים בכוח כדי שישמשו את הגברים הישראליים ש"שונים" כמובן אלפי הבדלות מהמהגרים הזרים, סודנים אריתראים ואחרים.  ואיך הן שונות שאלתן את ה'גורם במשטרת תל-אביב' ??   ובכן: הן מטופחות ומאופרות הוא ענה והגדיל והוסיף למען הדיוק בפרטים לרוב בנות העדה האתיופית.  ואני תוהה... מה הוא רצה להוסיף לציבור בידיעה הזאת? מה מייחד את העדה האתיופית משאר עדות כור ההיתוך שלנו שמחייב דגש מיוחד שכזה? ועודי מתלבטת והנה באה לי ההארה... נו, ברור. זה צבע עורן. זה מסתדר לו טוב ל'גורם ממשטרת תל-אביב' כי ברורה ההשתייכות הגזעית, לא? אבל הוא זהיר...שוקל מילים... לרוב, לא תמיד, הגזענות שלו לא מכלילה חס ושלום.


בסיכום ספרו הגזענות כפי שהסברתי לבתי כותב טאהר בן ג'לון :
"המאבק נגד הגזענות צריך להיות תגובה יומיומית. אסור לתת לעירנות שלנו להיחלש. צריך להתחיל במתן דוגמא אישית ולשים לב למילים שבהן משתמשים. המילים מסוכנות. באחדות מהן נעשה שימוש כדי לפגוע ולהשפיל, כדי להזין את החשדנות ואף את השנאה. מאחרות נעקרה המשמעות המקורית והעמוקה, והן מזינות כוונות של הייראכייה ואפליה. אחרות הן יפות ומאושרות. צריך לסלק דעות קדומות, כמה ביטויים, אמירות ופתגמים שמתאפיינים בהכללות, ועל-ידי כך בגזענות. עלינו להגיע למצב שבו נסלק מאוצר המילים שלנו את אותם ביטויים הכוללים דעות שגויות, זדוניות וארסיות. המאבק נגד הגזענות מתחיל בעבודה על השפה."

אני רוצה לבחור בזכות הבחילה לגבי המשפט האחרון בציטוט שהבאתי מ"כתבתו" של אבי האשכנזי . 

העיסוק בהשתייכות הורי הבנות לקהילת יוצאי אתיופיה הסיט את השיח מהתופעה החמורה של הדרדרות נערות בגיל העשרה לאלכוהול ולזנות. על כך עלינו להזדעק! ומה לזה ולמגילת רות ? נקרא בפרק ג' ככתוב:  

א וַתֹּאמֶר לָהּ, נָעֳמִי חֲמוֹתָהּ:  בִּתִּי, הֲלֹא אֲבַקֶּשׁ-לָךְ מָנוֹחַ אֲשֶׁר יִיטַב-לָךְ.  ב וְעַתָּה, הֲלֹא בֹעַז מֹדַעְתָּנוּ, אֲשֶׁר הָיִית, אֶת-נַעֲרוֹתָיו; הִנֵּה-הוּא, זֹרֶה אֶת-גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים--הַלָּיְלָה.  ג וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ, וְשַׂמְתְּ שמלתך (שִׂמְלֹתַיִךְ) עָלַיִךְ--וירדתי (וְיָרַדְתְּ) הַגֹּרֶן; אַל-תִּוָּדְעִי לָאִישׁ, עַד כַּלֹּתוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת.  דוִיהִי בְשָׁכְבוֹ, וְיָדַעַתְּ אֶת-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכַּב-שָׁם, וּבָאת וְגִלִּית מַרְגְּלֹתָיו, ושכבתי (וְשָׁכָבְתְּ); וְהוּא יַגִּיד לָךְ, אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשִׂין.  ה וַתֹּאמֶר, אֵלֶיהָ:  כֹּל אֲשֶׁר-תֹּאמְרִי     (אֵלַי), אֶעֱשֶׂה.  ו וַתֵּרֶד, הַגֹּרֶן; וַתַּעַשׂ, כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוַּתָּה חֲמוֹתָהּ.  ז וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ, וַיִּיטַב לִבּוֹ, וַיָּבֹא, לִשְׁכַּב בִּקְצֵה הָעֲרֵמָה; וַתָּבֹא בַלָּט, וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּב.  ח וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת; וְהִנֵּה אִשָּׁה, שֹׁכֶבֶת מַרְגְּלֹתָיו.  ט וַיֹּאמֶר, מִי-אָתְּ; וַתֹּאמֶר, אָנֹכִי רוּת אֲמָתֶךָ, וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל-אֲמָתְךָ, כִּי גֹאֵל אָתָּה.  י וַיֹּאמֶר, בְּרוּכָה אַתְּ לַיהוָה בִּתִּי--הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן, מִן-הָרִאשׁוֹן:  לְבִלְתִּי-לֶכֶת, אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים--אִם-דַּל, וְאִם-עָשִׁיר.  יא וְעַתָּה, בִּתִּי אַל-תִּירְאִי, כֹּל אֲשֶׁר-תֹּאמְרִי, אֶעֱשֶׂה-לָּךְ:  כִּי יוֹדֵעַ כָּל-שַׁעַר עַמִּי, כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ.  יב וְעַתָּה כִּי אָמְנָם, כִּי אם (  ) גֹאֵל אָנֹכִי; וְגַם יֵשׁ גֹּאֵל, קָרוֹב מִמֶּנִּי.  יג לִינִי הַלַּיְלָה, וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם-יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל, וְאִם-לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי, חַי-יְהוָה; שִׁכְבִי, עַד-הַבֹּקֶר.  יד וַתִּשְׁכַּב מַרְגְּלוֹתָו, עַד-הַבֹּקֶר, וַתָּקָם, בטרום (בְּטֶרֶם) יַכִּיר אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ; וַיֹּאמֶר, אַל-יִוָּדַע, כִּי-בָאָה הָאִשָּׁה, הַגֹּרֶן. טו וַיֹּאמֶר, הָבִי הַמִּטְפַּחַת אֲשֶׁר-עָלַיִךְ וְאֶחֳזִי-בָהּ--וַתֹּאחֶז בָּהּ; וַיָּמָד שֵׁשׁ-שְׂעֹרִים וַיָּשֶׁת עָלֶיהָ, וַיָּבֹא הָעִיר.

שדות מושב מרחביה הקצוריםובכן, לפי הבנתי המרחק בין מה ששולחת נעמי את רות לעשות למקום אליו הגיעו הבנות הללו איננו גדול כל-כך. נראה לי שבתקופות שונות נאלצות או מאולצות נשים צעירות - בגלל נסיבות המקום והזמן - למצוא עצמן עושות בגופן שימוש שאיננו מביא להן כבוד רב וגם לא הנאה ואושר. היה והתמזל מזלן להגיע לפתחו של גבר הגון כבועז הרי שנגאלו, נשאו והקימו מלך לישראל. ואם נפלו בנסיבות חייהן לפתחם של גברים שרצו בהן רק ככלי שרת- כמו צרכני תעשיית המין באשר הם זרים ומקומיים כאחת- או קציני משטרה ועיתונאים חסרי לב ורגישות, הרי שעלינו להיות שם, לצידן, ולזעוק זעקתן ולשאת תפילה לשלומן, לשלום גופן ולשלום נפשן ולקוות שמי שאמון על הטיפול בהן לא יעסוק בצבען או גזען ויכוון אותן חזרה לדרך הנכונה. 


ומוסיף טאהר בן ג'לון ומסביר לבתו: " לאיש אין זכות להשפיל אדם אחר. לכל אחד יש זכות ליחס הוגן. כשאת מכבדת אדם אחד, יש בכך מחווה לחיים ולכל היפה בהם, לכל הנפלא, השונה והבלתי צפוי. כשאת מתייחסת בכבוד לאחרים, את מעידה על כך שאת מכבדת את עצמך." 

רות ונעמי בעבודתו של עדי נס 
לראש הדף
תגובות
שם:
כתובת מייל:
captcha
לשליחת טלגרמה
‏ככלל, למה הבוגרים - המובגרים, הם הזועקים והמטיפים, למה אין ציוץ מבני העשרים - השלושים ? אולי כי בבגרותנו ( פרנסה, ילדים )איננו יכולים שוב לראות בעיניים צעירות שובבות ? ( זו הבאת שאלה - לא אמירה דווקא ). ולנושא הצבע וההפליות ( לי אין תשובה למניעים...קטונתי ), מרטין הגדול ( לותר קינג ) שח לחברו פעם : כן, שיוציאו את בני מבית הספר - אך על פי כשלונו בלימודים ולא בגלל צבע עורו..... ‏נחום משריד ‏@ 06 יונ 2014 06:16
‏חיה, אכן בנישמתי... אינני חולקת על העובדות כי כמוך אינני יודעת אותן על בוריין. אני שואלת מה הרווח בפרטים אלו. האם ציון מוצא הוריהן של הנערות, רוב הנערות כלשון הכתב, מוסיפה משהו לעניין. וכן גם התנוחה וזמן האקט נראים לי מיותרים לחלוטין! העדה האתיופית עוברת קליטה קשהומורכבת גם בדורות שכבר נולדו בארץ. יש פה המון ישראלים שנשארית בעיניינו אתיופים ולא מבינים למה או מה הם צריכים לעשות כדי שנראה אותם וגם אותן, את הנערות האלו, כישראלים!!!! חג שמח ותודה על התגובה, עדית ‏עדית שגב ‏@ 04 יונ 2014 11:26
‏עידית אהובה, אפשר להרגיש בכל מילה ובכל פסיק עד כמה שהנושא קרוב לליבך ולנשמתך. אני מסכימה עם הדברים שכתבת ובכל זאת רוצה להאיר שתי נקודות - 1. לא לקחת בחשבון את האפשרות שהסצינה המתוארת (החמארות, הנערות האתיופיות, הסקס המהיר) היא מדוייקת. אני לא מקורבת לזה, ואין לי מושג מה באמת קורה שם והאם התיאור נכון או ניזון מדעות קדומות וגזענות. אבל כשאת מדברת על דיוק במילים - חשוב שתיראי ותראי את כל האופציות שהמילים מציעות. 2. חבל שכך, אבל אם זה מה שמנער ומזעיק את מובילי העדה האתיופית - אז טוב שזה קרה. (המילים, לא המעשים) אוהבת ומתגעגעת חיה ‏חיה גולן ‏@ 04 יונ 2014 10:44