16/05/2015
מה שייחד את הפגנות יוצאי אתיופיה בירושלים ותל אביב, טרם הפכו חלקים מהן לזירות קרב מול המשטרה, היה נוכחותם הבולטת של צעירים. אותם צעירים שנולדו כאן או הגיעו בגילאים צעירים, גדלו במקומות שנתנו להם תחושת גטאות או מעברות סגורות, הגיעו לצבא לשרת ככל תושבי המדינה אבל מרגישים תסכול עמוק מול השוני, הניכור והגזענות בה תופסת אותם החברה הישראלית.

"הם נורא קורבניים" אמרה לי חברה עובדת סוציאלית... "אין להם הנהגה מסודרת ובכלל, כל-כך הרבה כספים כבר נשפכו שם" הוסיפה. עצוב אבל נכון. "מה הופך את הקהילה לקורבנית? האם כספים שנשפכו בהכרח מתקנים את המעוות? כמה חלקים מהסיפור אנחנו מכירים מעבר לנרטיב ההירואי של חיל אויר שהביא את הוריהם לכאן?
ומה בעצם את ואני יודעות על הקהילה הזו? כמה מהם הם חברייך, בני ביתך? כמה הצליחו לבנות ביתם בישוב שלך או שלי?" עניתי בעצב... 

אינני יודעת מי הם המארגנים של ההפגנה הקרובה אבל אהבתי מאוד את מילותיה שנבחרו, כך נראה, בקפידה רבה-



* בלינק קישור לאתר העוקץ ולצילומיו של דן חיימוביץ מההפגנה הגדולה בתל אביב 03/05/215