יש מוזאונים בעולם ששווה להכיר. זה לא תמיד קשור לאיכות המוצגים או לרמת התערוכות. המוזיאון לאמנות עכשוית של מסצ'וסט הוא אחד מהם. סיפור "לידתו" והחזות שלו, מעידים שלא תמיד היה מוזיאון. מעשה שהיה כך היה:

עד 1985 שכן ב-26 במבנים התעשייתיים האלו, הפרוסים על שטח של 16דונאם, מפעל קבלי-חשמל גדול. משנסגר הפכו המבנים לנטושים, פיל לבן בשוליה של עיר פועלים אפרורית שמצבה הכלכלי שקע עם שקיעת המפעל ופיטורי העובדים. במקביל התלבט מנהל וויליאמס קולג' הסמוך לעיירה, ברצון לתמוך באמנים עכשוויים שעבודותיהם גדולות ממימדי חללי התצוגה הזמינים לו במקום. הרבה פוליטיקה זרמה בין העיר לקולג' עד שראש העיר השתכנע שמבני הלבנים האדומות שהוקמו כולם מלבד אחד טרום המאה העשרים, יוכלו לשמש כבית חדש וחדשני לאמנות גדולת מימדים והמוזאון פתח שעריו ב- 1999. בשנה 2017 נפתח אגף נוסף רחב מימדים, הגשר המחבר בצילומים. 











מחקרים רבים נעשו מאז על המהלך הזה ודוח מיוחד יצא שנושאו "השפעת האמנות על הכלכלה" המוכיח בטבלאות, גרפים ומילים כיצד העלה המוזיאון את תנועת התיירים בעיר, סיפק מקומות תעסוקה מחדש, ייצר צורך במקומות אירוח ולינה, אוכל ושתיה, הביא להעוררות יוזמות עסקיות, פסטיבלים ואירועים, מקומות בילוי ועוד. בגדול, אין חולק על כך ש- Mass Moca הפך את העיירה North Adams שהייתה אפורה והמנומנמת ליציבה ומשגשגת.




בקרתי במוזיאון הזה כמה פעמים במהלך השנים, לאחר שנחשפתי אליו במהלך לימודי ה-Arts Administretion שלי בבוסטון, ובכל פעם נעתקת נשמתי מחדש מגודלו, מיושנו, מהחללים המדהימים שבו ומהאמנים הנועזים והיצירתיים המוצאים בו מרחבים גדולים מספיק ליצירותיהם.














המוזיאון הזה מזכיר לי לפקפק בידוע, במוחלט. הוא מפוגג שתי אמירות ידועות באיבחה אחת:
א. כן, יש מה להסתכל בקנקן, ולפעמים הוא מעניין לא פחות ואף יותר מתכנו
ב. הגודל קובע! ועוד איך.


10/2019         Mass Moca in North Adams, Massachusetts                        Natalie Jeremijenko:Tree Logic

עוד צילומים מהמקום בגלריה
העבודות בשחור לבן בגלריה הן של joey fauerso
עבודת הוידאו בה דימויים תמימים על שולחן מוקרנים על מסכי-ענק ויוצרים מציאות חדשה של  cauleen-smith
- עוד סיפורים הקשורים לאמנות באייקונים האפורים מתחת, לחצו ותהנו

- לשמירת קשר וקבלת רשומות/פוסטים, הרשמו.
כאן נרשמים