קהילת "ניגון הלב, מסורת וחידוש בעמק" היא ראשונת הקהילות בארץ המקיימת מסורת יהודית מתחדשת ואינה משתייכת לכל זרם דתי. ברוחה ובהשראתה צצו קהילות רבות בכל רחבי הארץ. כקהילה אזורית, חבריה מגיעים מן הקיבוצים, המושבים והערים שסביב עמק יזרעאל. הקהילה מקיימת טקסים ואירועים ברוח המסורת היהודית, עוסקת בצדק חברתי ומובילה ערבי לימוד סביב חגי ישראל.
הקהילה הייתה בת שש שנים כאשר גוייסתי לתפקיד "רכזת קהילה". מקימיה הבינו בשלב זה, שאי אפשר יהיה לפתח את האירגון על בסיס התנדבותי בלבד, כפי שהיה עד אז, והחליטו לשים את הדגש על הצד האדמיניסטרטיבי, ניהולי של הקהילה. 
קהילת "ניגון הלב" הוקמה ע"י חבורה של משפחות מאנשי "המדרשה באורנים", שפרצו דרך חדשה ולא מוכרת כאשר החליטו לעסוק בחומרים מן המורשת היהודית מבלי להיות כפופים למימסד הדתי בארץ ומבלי להשתייך לשום זרם יהדות. לאחר כמה שנים שבהן למדו ולימדו יהדות, ובעקבות מפגש מטלטל עם קהילת "בני ישורון" BJ ממנהטן ניו-יורק, בחרו חלק מהמשפחות של מנחי המדרשה, לנסות לקיים את הטכסים והחגים היהודיים באופן שישלב את המסורת היהודית, את התרבות הישראלית החלוצית בה גדלו ויתאים לתפיסת עולם ליברלית, פמניסטית ופלורליסטית. הם החלו להתכנס בערבי שישי, בתחילה אחת לחודש ואחר כך אחת לשבועיים, ולערוך טכס קבלת שבת. בהמשך נמצא להם בית זמני במועדון בנהלל ונפתחו שערי הארועים והטכסים לאנשי עמק יזרעאל תחת השם "ניגון הלב, מסורת וחידוש בעמק". במהרה, ומתוך צורך אקוטי, התחילה הקהילה לערוך ערבי לימוד לקראת חגים, וכן טקסי בר ובת מצווה.
במיסמך הקהילה נכתב:
" עם תחילתה של המאה ה-21 שרויה מדינת ישראל במשבר ערכי ורוחני מתמשך, שסימניו הבולטים הם: ניתוק גובר והולך בין הציבור החילוני למורשתו היהודית והציונית; מחסור בדפוסים משפחתיים וציבוריים לקיום שבת, חג וטקסי-חיים; התרופפות הערבות ההדדית והתעצמות תחושות בדידות וניכור של היחיד; העדר מסגרות חברתיות אינטימיות במרחב הציבורי הישראלי היכולות לספק חום, שייכות וטעם ליחיד ולמשפחתו. החברה היהודית בישראל נדרשת איפוא, כמעט בעל כורחה, לחדש מתוכה את מושג הקהילה. הקהילתיות מהווה מסגרת חברתית-אורגנית שבה היחיד ומשפחתו יכולים לבטא את כישוריהם, לממש את ערכיהם, לתת ולקבל, ליצור ובעיקר - להשתייך. הקהילתיות היהודית המוכרת מן הזרמים הדתיים למיניהם, אינה יכולה להוות פיתרון לרוב הציבור החילוני בישראל. קהל זה מתקשה להיכנס לבית כנסת - לכל בית כנסת: אורתודוכסי, קונסרווטיבי או רפורמי. האתגר העומד בפנינו הוא, אם כן, יצירת קהילתיות יהודית-ישראלית אותנטית ומשמעותית עבור הציבור החילוני בישראל. "
קהילת "ניגון הלב" הוקמה ע"י חבורה של משפחות מאנשי "המדרשה באורנים", שפרצו דרך חדשה ולא מוכרת כאשר החליטו לעסוק בחומרים מן המורשת היהודית מבלי להיות כפופים למימסד הדתי בארץ ומבלי להשתייך לשום זרם יהדות. לאחר כמה שנים שבהן למדו ולימדו יהדות, ובעקבות מפגש מטלטל עם קהילת "בני ישורון" BJ ממנהטן ניו-יורק, בחרו חלק מהמשפחות של מנחי המדרשה, לנסות לקיים את הטכסים והחגים היהודיים באופן שישלב את המסורת היהודית, את התרבות הישראלית החלוצית בה גדלו ויתאים לתפיסת עולם ליברלית, פמניסטית ופלורליסטית. הם החלו להתכנס בערבי שישי, בתחילה אחת לחודש ואחר כך אחת לשבועיים, ולערוך טכס קבלת שבת. בהמשך נמצא להם בית זמני במועדון בנהלל ונפתחו שערי הארועים והטכסים לאנשי עמק יזרעאל תחת השם "ניגון הלב, מסורת וחידוש בעמק". במהרה, ומתוך צורך אקוטי, התחילה הקהילה לערוך ערבי לימוד לקראת חגים, וכן טקסי בר ובת מצווה.
במיסמך הקהילה נכתב:
" עם תחילתה של המאה ה-21 שרויה מדינת ישראל במשבר ערכי ורוחני מתמשך, שסימניו הבולטים הם: ניתוק גובר והולך בין הציבור החילוני למורשתו היהודית והציונית; מחסור בדפוסים משפחתיים וציבוריים לקיום שבת, חג וטקסי-חיים; התרופפות הערבות ההדדית והתעצמות תחושות בדידות וניכור של היחיד; העדר מסגרות חברתיות אינטימיות במרחב הציבורי הישראלי היכולות לספק חום, שייכות וטעם ליחיד ולמשפחתו. החברה היהודית בישראל נדרשת איפוא, כמעט בעל כורחה, לחדש מתוכה את מושג הקהילה. הקהילתיות מהווה מסגרת חברתית-אורגנית שבה היחיד ומשפחתו יכולים לבטא את כישוריהם, לממש את ערכיהם, לתת ולקבל, ליצור ובעיקר - להשתייך. הקהילתיות היהודית המוכרת מן הזרמים הדתיים למיניהם, אינה יכולה להוות פיתרון לרוב הציבור החילוני בישראל. קהל זה מתקשה להיכנס לבית כנסת - לכל בית כנסת: אורתודוכסי, קונסרווטיבי או רפורמי. האתגר העומד בפנינו הוא, אם כן, יצירת קהילתיות יהודית-ישראלית אותנטית ומשמעותית עבור הציבור החילוני בישראל. "