אז מה בעצם אנחנו עושים פה?

תגידו, שמתם לב פעם עד כמה מגוונת פעילות "ניגון הלב" ?? מעגלי העשייה והמפגש הולכים ומתרחבים ואין רגע דל. בכל שבוע קורים דברים, אנשים נפגשים סביב עניין משותף, בערבים, בימים, בסופי שבוע...בדרכים. זה הולך בערך כך:

משפחת עזוז-בראלי מתארחת להדלקת נרות ב"ניגון הלב", 2007קבלות השבת מכוונות לבעלי חולצות לבנות, אוהבי ניגונים ובכלל לגילאי 5 ומטה או 50 ומעלה.  ערבי חגים מזמנים את הזריזות והיעילים שהצליחו לבשל, לערוך, להכין הצאצאים,  ושכנעו את המשפחה שאין טעם להגיע לפני שמונה, שמונה וחצי. עניינים שונים לילדים עם הורים עם ילדים...  

ניגון מקום לוקח מקומיים לכל מיני מקומות, לערבי לימוד מגיעים חכמים ולמדנים...לא די שהכותרת עושה לי סחרחורת עכשיו גם מקבלים מאמרי הכנה...מזל שאין עדיין בחנים ומבחנים. קול גלגל זה למתי מעט שמאמינים ביכולת של גרוטאות לחבר לבבות, הלקט ובית התמחוי זה לנוער המקסים וגם להוריו, קול בישול זה רק לנערות ל"תתחדשי" מוזמנות הנשים, ל"גברא" אלו שמחשיבים עצמם לגברים...וכן, יש גם אתנחתא, חגים ומצוות ועליות ומורדות, הכול לכולם אבל בקבוצות.
ערב תרבות עברית בא כאמירה של עשייה משותפת וכוללת, קצת כמו סיסמת שלושת האבות המיסדים שאמרו:
"אחד למען כולם וכולם למען אחד".

ערב זה הוא הערב שבו אנו מגייסים משאבים כספיים ואנושיים שיהיו חלק מתזרים הקהילה לשנה הקרובה וגם מציגים את פנינו בכל מגוון העשייה שלנו החוצה: למי שלא שמע עלינו עדיין, לכל מי שיודע ולא היה, למי שהיה ושכח לחזור ולכל השאר גם.

בקבלת השבת האחרונה, הבטחתי קצת היסטוריה ולכן אקיים:

הפרולוג
היה שונה לגמרי. אורה זיטנר, פסנתר, אולם מרכז ההנצחה בטבעון. רובינו היינו סקפטיים אם נצליח למלא את 125 מושבי האולם. מילאנו גם את המדרגות! היה נפלא אבל רצינו להיות יותר מעורבים, ואז הציע לנו מוטי זעירא את ההצעה הבאה: אני אביא את הסיפור/ההסטוריה/העניין, אתם תדאגו לבמה, תפאורה, זמרים, שחקנים, תאורה, הגברה, אירוח וקהל. נראה לנו A piece of cake!!
"עוד חוזר הניגון", 2007

פתחנו שולחן עם השתיין יפה התואר, אלכס, אלכסנד פן. אירחנו אותו בחדר האוכל בגניגר. הקהל היה כל-כך מגוון שישבה לצידי אשה צעירה אחת שלחשה על עניינים שהיו לה איתו... 200 אישה ואיש היו בערב הזה.
תמי שדמי, ערב אלכסנר פן, 2008

נדדנו לחפש אולם רחב יותר והציעו לנו את כפר יהושע, 300 מקומות נראה לנו ענק...אבל לאה שלנו, גולדברג חרוכת הקול מעשן הסיגריות, מילאה את האולם בכ-350 אורחים והיו כמה אשר לצערם ולבושתנו, הלכו הביתה כי לא היה מספיק מקום.
גיא קריגל ליד הפסנתר ומול הקהל הרב, ערב לאה גולדברג, 2009

ושוב העמסנו את החלומות ומצאנו לנו "אולם חתונות" במכללת עמק יזרעאל שהיה גדול מספיק להפגיש את נתן הפובליציסט והמשורר, ואלתרמן הרומנטיקן עם 400 אנשי העמק שבאו לפוגשו, לפוגשנו.
אקי להב, אחיינו של נתן אלתרמן בערב במכללת עמק יזרעאל, 2010
בשנה שעברה, כשחלפי, אברום, הודיע שיגיע הרגשנו שזה הרגע להעיז ולצמוח! והאמת היא שגם התבגרנו קצת וכבר נמאס לנו מכיסאות הפלסטיק והצורך להציץ בסדק בין שני הראשים של היושבים לפנים.  אולם התרבות ביפעת התמלא עד מחציתו: 450  מוזמנים, מעין חתונה של ממש בין אחד מאבות הזמר העברי לקהל עכשווי של אנשי העמק.
ההתכנסות לערב אברהם חלפי, 2011

השנה בחיל ורעדה והתרגשות גדולה נארח באולם את המשורר, מחזאי ומתרגם,  שלונסקי  אברהם:                                  
אך, אלי שבשמים השירה איננה מים
אין זה ברז שפותחים והמים נשפכים... 
כאן צריך לשקול במוח מה לזכור, ומה לשכוח
מה למחוק, ומה לכתוב, שנוכל לומר: כי טוב
כי לכתוב צריך לדעת ולמחוק צריך לדעת
ובכלל צריך מאוד רק לדעת וללמוד.  

תופעת "השולחנות העגולים" לא התחילה בקיץ האחרון. כבר בתחילת המדינה ידעו היוצרים החשובים הפריה הדדית מה היא, כמה חשובה החברה להוויה, כוס התה או המשקה ועם אפשר עוגה בצד. אנחנו, בסך הכול,
מחזירים עטרה ליושנה!

כולם, אנשי הקהילה וחבריה גם, מוזמנים לקחת חלק בהפקה,                                                                                   ואם אין לך תפקיד עדין, זה הזמן להתפקד ולתפקד...מחכות לטלפונים:
דרורית עינב 050-4234359      רעות המר 050-6547680      עדית שגב, 050-2008212 ·  

מכירת כרטיסים מוקדמת בעיצומה. התקשרו לרעות או לאולם ביפעת והבטיחו לעצמכם ולחבריכם מקומות מובחרים! כל אחד מביא חמישה אורחים וככה נגיע ליעד מילוי האולם ביפעת.  
מביאים עוגות תוצרת בית לערב לאה גולדברג
וגם:
 נחוצים לנו עזרה בעבודה וחפצים שונים לתפאורה: עוגות, פרות עונתיים [ממגדלים?], מפות, מקבלי פנים, מסדרי אולם ובית קפה לפני ואחרי, מוכרי כרטיסים, במות הגבהה, כסאות כתר פלסטיק לבנים [50], הובלות ופריקה, פריטי רטרו לבמה ועוד.
לראש הדף
תגובות
שם:
כתובת מייל:
captcha
לשליחת טלגרמה
‏טל, את לא רצינית?! ההר כל כך קרוב לעמק... אנחנו רוצים ליצור פינת ישיבה למספר אבל זה צריך לעמוד מוכן כבר בגנרלית ברביעי. עיזבי אותך מחפצים..בואי למופע! מה שיפה בערב הזה שהוא חד פעמי לגמרי ובאופן מוחלט. עדית ‏Idit Segev ‏@ 17 מאי 2012 08:05
‏נשמע מקסים מקסים, חבל שאין כזה גם ליושבי ההר..על אילו פריטי רטרו לבמה מדובר? אולי אוכל להיות לעזר.. ‏טל גבעון ‏@ 17 מאי 2012 07:25