המפגשים מזמנים בוקר שישי מלא בתכנים, אמנות וסיפורים אישיים. הם נערכים פעם בחודש, כרגע רק במשכן לאמנות עין חרוד. התמהיל כולל: חיבור ייחודי בין נשים מגוונות, דוברות מכל רחבי הארץ, מתחומי עניין שונים; חשיפה לסרטים בכלל וסרטי סטודנטיות בפרט, סיורים והדרכות בתערוכות של אמניות וארוח בסגנון ביתי מפנק.
מאז יום האשה הבינלאומי בשנת 2006 אנחנו נפגשות נהנות ומרחיבות אופקים, והמעגל כל הזמן מתרחב ונפתח לנשים נוספות. המפגשים מזמנים בוקר שישי מלא בתכנים, אמנות וסיפורים אישיים. הם נערכים פעם בחודש במשכן לאמנות עין חרוד.
החיבור הייחודי בין נשים מגוונות ודוברות מכל רחבי הארץ ותחומי עניין שונים, ביחד עם חשיפה לסרטים בכלל וסרטי סטודנטיות בפרט, סיורים והדרכות בתערוכות של אמניות וארוח אייכותי יוצרים תמהיל נכון .
מפגשי פריחה עוסקים בהעצמת נשים. כשרוצים לתגבר לימודים יוצרים קבוצת תגבור, כשרוצים להתמודד עם מצבים יוצרים קבוצת תמיכה, כשרוצים לייצר העצמת נשים יוצרים קבוצת נשים. בקבוצה כזו רמת הפתיחות והחשיפה אליה מגיעות הדוברות גדולה, הסרטים נוגעים באותם עצבים חשופים והשאלות נשאלות פתוחות, כנות וללא מחסומים וכך גם התשובות. בקבוצה של נשים אפשר להשאיר שאלות ללא תשובה, אפשר להזיל דמעה ויותר, אפשר לצחוק צחוק משוחרר ולשתף גם באופן ספונטני ובלתי מתוכנן בחוויה אישית משמעותית. ישנם מקומות ועניינים רבים אליהן אנו הולכות ביחד עם חברינו, בני זוגנו או המאהב...., אבל לבוקר פריחה אנו באות לבד או עם חברות. זהו בוקר על נשים, עם נשים ובשביל נשים, רק נשים.
באביב 2003 חזרתי לארץ. בתחילה מצאתי עצמי עובדת בגלייה בת"א בהמשך נרשמתי לקורס אוצרות של סדנת הקיבוץ ומשם התגלגלת דרכי להרצאות פתוחות במכון לאמנות באורנים. במכון לאמנות פגשתי בראשונה את גליה בר אור המנהלת והאוצרת הראשית של המשכן לאמנות עין חרוד. לאחר מפגש עם צוות המשכן אליו זומנתי כדי לברר יחד סוגיית הקמת חנות מתנות ייחודית במקום, הזמינה אותי גליה ליזום פעילות תרבותית, מכל סוג , במוזיאון.
בספרו "המנכ"ל והדלת המסתובבת" כותב פיטר מורגן קאש כך: "היכולת לגרום לרשת החיים לפעול לטובתכם, תלויה בפתיחות שלכם לאפשרויות שצופן צירוף המקרים" [שם עמ' 33]
להצעה שלה לא היה לי מענה מיידי אבל היה לי ברור שדלת גדולה נפתחה כאן ועלי למצוא דרך נכונה להכנס בה. למפגש "פריחה" הראשון הזמנתי את כל בנות משפחתי וחברותי כדי שיהיה קהל ואת חברתי התל-אביבית אורלי פלדהיים כדי שתנחה את הבוקר...מאז, לקחתי אחריות על ההנחיה כמו גם על התכנים.
גליה שומרת תמיד על מידת קרבה שנותנת לי ביטחון, מדריכה בתערוכות, פותחת את הבקרים ותומכת ברגעי שפל. גליה בר אור היא המנטורית שלי, אחת הנשים שהשפיעו על מהלך חיי במחווה קטנה של נדיבות ופתיחות. המשכן לאמנות בעין חרוד הוא פרוייקט חייה ואני שמחה להיות חלק מההתרחשות בו.
החיבור הייחודי בין נשים מגוונות ודוברות מכל רחבי הארץ ותחומי עניין שונים, ביחד עם חשיפה לסרטים בכלל וסרטי סטודנטיות בפרט, סיורים והדרכות בתערוכות של אמניות וארוח אייכותי יוצרים תמהיל נכון .
מפגשי פריחה עוסקים בהעצמת נשים. כשרוצים לתגבר לימודים יוצרים קבוצת תגבור, כשרוצים להתמודד עם מצבים יוצרים קבוצת תמיכה, כשרוצים לייצר העצמת נשים יוצרים קבוצת נשים. בקבוצה כזו רמת הפתיחות והחשיפה אליה מגיעות הדוברות גדולה, הסרטים נוגעים באותם עצבים חשופים והשאלות נשאלות פתוחות, כנות וללא מחסומים וכך גם התשובות. בקבוצה של נשים אפשר להשאיר שאלות ללא תשובה, אפשר להזיל דמעה ויותר, אפשר לצחוק צחוק משוחרר ולשתף גם באופן ספונטני ובלתי מתוכנן בחוויה אישית משמעותית. ישנם מקומות ועניינים רבים אליהן אנו הולכות ביחד עם חברינו, בני זוגנו או המאהב...., אבל לבוקר פריחה אנו באות לבד או עם חברות. זהו בוקר על נשים, עם נשים ובשביל נשים, רק נשים.
באביב 2003 חזרתי לארץ. בתחילה מצאתי עצמי עובדת בגלייה בת"א בהמשך נרשמתי לקורס אוצרות של סדנת הקיבוץ ומשם התגלגלת דרכי להרצאות פתוחות במכון לאמנות באורנים. במכון לאמנות פגשתי בראשונה את גליה בר אור המנהלת והאוצרת הראשית של המשכן לאמנות עין חרוד. לאחר מפגש עם צוות המשכן אליו זומנתי כדי לברר יחד סוגיית הקמת חנות מתנות ייחודית במקום, הזמינה אותי גליה ליזום פעילות תרבותית, מכל סוג , במוזיאון.
בספרו "המנכ"ל והדלת המסתובבת" כותב פיטר מורגן קאש כך: "היכולת לגרום לרשת החיים לפעול לטובתכם, תלויה בפתיחות שלכם לאפשרויות שצופן צירוף המקרים" [שם עמ' 33]
להצעה שלה לא היה לי מענה מיידי אבל היה לי ברור שדלת גדולה נפתחה כאן ועלי למצוא דרך נכונה להכנס בה. למפגש "פריחה" הראשון הזמנתי את כל בנות משפחתי וחברותי כדי שיהיה קהל ואת חברתי התל-אביבית אורלי פלדהיים כדי שתנחה את הבוקר...מאז, לקחתי אחריות על ההנחיה כמו גם על התכנים.
גליה שומרת תמיד על מידת קרבה שנותנת לי ביטחון, מדריכה בתערוכות, פותחת את הבקרים ותומכת ברגעי שפל. גליה בר אור היא המנטורית שלי, אחת הנשים שהשפיעו על מהלך חיי במחווה קטנה של נדיבות ופתיחות. המשכן לאמנות בעין חרוד הוא פרוייקט חייה ואני שמחה להיות חלק מההתרחשות בו.