שלושים שנות נישואים לא הכינו אותי ל-24/7 עם בנזוג עובד...בבית. 

כמו רבים בעולמות התוכן הללו, לאורך כל הקריירה שלו הוא יצא מהבית בבוקר לאזור המרכז וחזר מאוחר בערב. הרבה עבודה, מעט בית והפרדה מוחלטת בין שני תחומי החיים.

הקורונה שפרצה בתחילת השנה החולפת שינתה, שלא לומר הרעה, את תנאי התעסוקה של רבים. אלו שהמשיכו לעבוד עברו לעבוד מהבית ובינהם האיש שלי.

ניסינו, בחיי שניסינו! אחרי שעבר בלוקיישנים שונים בבית, פתוחים וסגורים ונדחק, לא ברצון, למרחב עבודה משותף ברמת ישי כפתרון זמני, התעורר צורך דחוף בחלל עבודה שיהיה מחד במרחב הבית ומאידך רחוק מהעין והאוזן כדי לשמר את ההפרדה הנחוצה בין בית לעבודה.

לקח לי זמן להבין איפה מסתתר המשרד החדש, ומשהבנתי, היה לי ברור שהוא, המיועד למשרד, לא יבין.

גם המבצע המוכשר שהוכנס בסוד העניין הודה בפניי בסוף הפרוייקט ש"לא הבנתי מה את רואה שאני לא רואה".

מדובר היה בטלאי בנוי שכונה בהליך הבנייה המקורי "חצר משק". מעין חיפוי למכונת כביסה ומייבש, לצד הבית.

חדר קטן, צר וחשוך בסך כוללשל 6 מטרים רבועים, שהוסב עם השנים לשמש כמחסן משפחתי. מהסוג שרק קולט עוד ועוד "טובין" חסרי שימוש. פעם בכמה שנים היינו מרוקנים הכל בסלידה וגועל - חפצים עטורי קורי העכביש ואבק, מזרוני טיולים, מיכלי חרום למים, שטיח שכבר שנים לא נפרש...ועוד כהנה - כדי לחלץ גופת חולדה שהרקיבה. כזה מחסן.

השלב הראשון כלל שני צעירים חסונים שרוקנו, מיינו, זרקו, סידרו במקומות אחרים ובפועל ייתרו את המחסן מכל תכולתו. בהמשך, ולמרות שידעתי שארצף מחדש, עשיתי טקס אפיפניה. מיכל אקונומיקה נשפך על הריצוף המשתלב והמקום נשטף במים רבים כדי להטבילו לחייו החדשים. ואז...

חודש וחצי, יום בשבוע, הגיע איש ברוך כפיים, עשה מה שעשה ואחר כך סגרנו הדלת ולא נודע דבר השינוי המתחולל שם. בהמשך חבר אליו הנגר שמלווה אותי שנים, ויחד כמו שאמר ברוך הכפיים "עדית חולמת בלילה ואנחנו מגשימים לה ת'חלומות".

תמונת ה"לפני" האמיתית לא צולמה, משלב מסויים התחלתי לתעד.היה ברור שמתחולל פה נס קורונה אמיתי :)














בעלי המקצוע, שניהם, לא האמינו שהמזימה שלנו לא תחשף, אבל אני המכירה את האיש שלצידי, התעקשתי שעד רגע פתיחת החלונות, הוא לא יגלה דבר. לשמחתינו יצא אישי למסע בדרום. קיבלנו שלושה ימי חסד כדי לעשות את השלב הבא שחששנו ממנו לכל אורך הדרך: לפתוח פתחים לחלונות בקירות שקיווינו שלא יקרסו ברגע שנגע בשלמותם.

את מסגרות החלונות מצאתי באקראי בשוק הפשפשים ביפו וזגגתי אותן בזכוכית שקופה כדי שיכניסו כמה שיותר אור וטבע למשרד ההייטקי הקטן. 










- To make a long story short 
כשחזר האיש מהמדבר חיכה לו משרד מדוגם... האמת היא שעבדנו עוד כשבוע על הפינישים אבל מאז נדמה שככה התנהלו הענינים מאז ומעולם. וכך זה נראה -


12/2020
* תמונות נוספות בגלריה המצורפת
* ביצוע השיפוץ מאג'ד שגב III נגרות עמית אלון 
* פרוייקטים נוספים -
הבית המחודש של מרג'י
שמריהו לוין 7, חיפה