חברה טובה סגרה פרק נישואיה. בשלב ראשון היא זו שיצאה מהבית המשותף. אין לי בררה, אמרה, אני עוברת ליחידה קטנטונת במושב, עד שהדברים יתבהרו, את חייבת לבוא לעזור לי לסדר שם. אז באתי, הצצתי ונפל לי הלב...

חדר בגודל מאפרת סיגריות. ארון משרדי כעור ממנו נפרדנו מייד, מיטה זוגית קטנה, פינת מטבח פיצפונת, כניסה מוזנחת ודלת כעורה.

עשינו מהפך. עם תקציב קניות צנוע באיקאה וכמה פחיות צבעים. התחלנו הזזות ושינויים בחלל הקטנטן תוך שייצרנו מקום לארון בגדים לבן, פינת חדר שינה ופינת אירוח ואפילו שולחן צמוד קיר קטן לארוחה. הפכנו את ה"מאפרה" לקן צבעוני, מפתיע, חמים ומזמין.   
עמדו על התמונות לעוד הסברים 

כמעט שנה עברה, תהליך הגרושין הושלם, החבילה התפרקה בטוב והוחלט שמרג'י עוברת חזרה לבית המשפחה. עכשיו היה האתגר גדול יותר... איך להפוך בית של ממש, עם זכרונות ועבר רב שנים, מקום בו חיו כזוג ושלושה ילדים קטנים, איך לעשות ממנו בית שיתן לכל דיריו, האם ושלושת הבוגרים, תחושת שינוי והתחלה חדשה?

לא עושה את זה בלעדייך, היא אמרה בנחרצות.
וכך, יד ביד, בווצאפים ותמונות, יצאנו לדרך לשנות את האנרגייה של הבית כדי שיתאים לשלב חדש בחייה, בחייהם.

ברור היה שצבעים הם חלק משמעותי בטעמה של בעלת הבית הנועזת, ועליהם ליצר את השינוי. החלטנו להלבין את הבורדו הכהה הקודר שחנק את משולש המרפסת הסגורה שבמרכז הבית שהיה מובטל משימוש, כמוגם את קיר הזהב שהיה בסלון. החלטנו לתת נגיעה של צבע טורכיז עז בקיר המרוחק של הסלון ולשמור את הווילונות הצהובים שהיו שם, ממסגרים פיסת עצים ושמיים. יצאנו ל"מסע" חיפוש פריטי יד שניה במרחבי המארקטפלייס [עמוד יד שנייה בפייסבוק] אחרי חפצים שיתאימו לתקציב הצנוע, לבית עצמו ולדיריו,כולל שלושה בוגרים שבאים והולכים אבל כמו כולנו רוצים תחושה של בית. 
















תחילת העיצוב של הסלון בזוג הכורסאות הטורכזיות שמרג'י מצאה באתר, בהשראתם יצאנו לדרך. מפתיעה ההשפעה שיש לפריט הראשון שנבחר על התוצאה הסופית. פריטים אחדים נרכשו בהמשך בכל רחבי הארץ במחירים מפתיעים, וחלק נמצאו במחסן שמאחורי הבית זנוחים, נשכחים ומאובקים משנים רבות בהם הוסלקו כ"לא מודרניים". וינטג' במייטבו!