יש בי עצב ושמחה מהולים יחד מסיומו של פרויקט "נרות גבורה נשית, חנוכה תשע"ג". עצב כי נגמר, לפחות עד חנוכה הבא, ואני כבר התמכרתי לסיפורים, למספרות ולמושא סיפוריהן כאחת. שמחה כי רבות ורבים מכן קראו, חלק גם הגיבו ולהן/ם ברכה מיוחדת, והשאר אני בטוחה, עוד ימצאו את הפנאי לקרוא ה כ ל. ותשאלו, בצדק, מה נשאר לומר אחרי שמונה ימים מוארים כאלו? ובכן, בעיקר ....

תודה! תודה גדולה לכותבות הנרות, על האומץ לעצור, להתבונן מסביב ולבחור באישה שמגדירה בעיניהן את מושג הגבורה, ואין זה פשוט כלל ועיקר, נסו ותראו! תודה על הבחירה ותודה גם על הכתיבה שפתחה לנו צוהר של שיתוף וחיבור למושאי מחשבותיכן.

אילנה, רותי, נעמי, נועה, גילי, תמר יפה וטל. מנעד של שמונה נשים בגילאים מגוונים, ממקומות רבים בארץ וכרגע גם בעולם, מנעד של עיסוקים ומצבי חיים. נעות בין חוויית כתיבה ראשונית לבין ניסיון ומיומנות מקצועית בסגנונות  כתיבה שונים. מנעד נשים שאספו יחד פנים שונות למושג הגבורה בכלל והגבורה הנשית בפרט. קראתי אתכן בסקרנות ושקיקה והעשרתי את עולמי בנשים עליהן כתבתן. תודה!

כשהתחיל הרעיון לרקום עור, בשנה שעברה, הבטחתי להפוך אותו למסורת. בכל שנה בחנוכה יזומנו נשים לבחור ולכתוב על הגיבורה הנשית שלהן ובכל יום לקראת זמן הדלקת הנר ישלח הסיפור למכותבי האתר ויופץ ויסופר וידובר, ואני אמונה שכך יהיה גם הלאה. נחשוף ונפיץ עוד ועוד סיפורי גבורה נשיים שמסופר בהם, כנאמר בתפילת "על הניסים":

"עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן
   וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת
  וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת"