רוסטביף על מיטת ירקות שורש

נתח סינטה לרוסטביף, עבה [כדי שישאר ורוד בפנים] עם שכבת שומן מעל [לטובת ההגנה על הבשר והרוטב לירקות] במידה שלוקחת בחשבון את ההתכווצות של הנתח בתנור ומאפשרת לסועדים לבקש תוספת, זה פשוט יוצא מעולה!

לפניעל תבנית רחבה ועמוקה חותכים מבחר ירקות שורש כגון: בצלים, כרשות [לשים בשכבה תחתונה אחרת מתיבשות] גזרים בשלל צבעים קולרבי, ועגבניות שרי. אם רוצים גם תפוחי אדמה, מכינים אותם בנפרד. הבישול שלהם ברטבים
לא מוצלח להם וגם לא לירקות שלידם. מתבלים בפשטות: מלח, פלפל, תבלינים ירוקים יבשים כמו Herb De Provance, אורגנו, טימין וכד'

במרכז החגיגה הצבעונית הזאת מניחה את נתח הסינטה.
יש שמשרים במרינדה מראש, ואולי הם יודעים משהו... אני מדלגת ישר לשלב הסופי, מורחת את הנתח בשמן זית בנדיבות, מדביקה אליו הרבה פלפל שחור גרוס דק ומפזרת עלי רוזמרין טריים. את הרוזמרין שמוציא ארומה נהדרת אפשר להשאיר על קטעי ענפים שכן בתנור הוא יאבד מחינו ולקראת ההגשה יאסף ויזרק או יוחלף בטרי רק לצורך הנראות. רגע לפני הכניסה לתנור שחומם מראש ל- 250 מעלות, אני משקה את הירקות בזילוף נדיב של שמן זית.

אחרי

חתך מרגששאלת השאלות בהכנת רוסטביף היא - "איך יודעים מתי הוא מוכן?" שכן הגוש טומן בחובו את סודו. 

אני גיליתי שלגוש של כשני ק"ג, בתנור חם מאוד 200-250 מעלות, הסימן למוכנות הגוש היא התרככות הירקות!
מוציאים מהתנות כשהירקות מוכנים, נותנים לבשר לעמוד מעט באויר הבית שיתקרר בהדרגתיות. הריח מטמטם!
ואז מגיע רגע החיתוך המותח...
כזה,
כזה צבע בדיוק* אני אוהבת!

* חשוב לזכור עם רוסטביף שתמיד ניתן להחזירו להמשך אפיה [למרות שמרגע שנפרס זה כבר לא אותו נתח, אבל   אם נשכח בתנור יותר מדי זמן, זה ייבוש לא הפיך :(


לשמירת קשר וקבלת רשומות/פוסטים, הרשמו. 
כאן נרשמים

לראש הדף
תגובות
שם:
כתובת מייל:
captcha
לשליחת טלגרמה