נובמבר 2015, שוב פסטיבל סרטים בערבה, שוב יעל חברתי ואני מחליטות לקחת הפוגה מהיומיום ולרדת דרומה.   צימר סביר, 5 סרטים, הפנניג בצוקים, צהרי יום שישי - לא פיספסנו את הפלאפל של מש הידוע, כך מתברר בין כל ישובי הערבה - וארוחת בוקר ירוקה...סיכום והמלצות על כביש 90 בין צוקים לבאר צופר:

המלצה 01:
תעשו לעצמכן/ם טובה ותתחברו לעמוד הפייסבוק או לאתר הבית של פסטיבל סרטים במדבר, ואל תשכחו בסביבות סוף אוקטובר 2016 לברר מתי בדיוק זה קורה השנה? איך להזמין גם מגורים? ומתי כבר תפורסם רשימת הסרטים?! 

זו הפעם השנייה, מתוך ארבע שנות הפסטיבל, בה אני מגיעה ל"ניקוי ראש" ו"מילויו מחדש" בצוקים שבערבה. זו השנה השנייה שבה אני נמלאת תדהמה מההפקה הנעימה והמדוייקת שיזם ומנהל אייל שיראי שהיה, כך קראתי, במשך שנים רבות המפיק של פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה. הקרנות הבכורה של הסרטים המוצגים בערבה מתקיימת אכן בחיפה, אבל נראה לי שהפינצטה, זו שבה נבחרים הסרטים שמדרימים לערבה [בסה"כ כ- 12 סרטים]  מדוייקת מאוד והתמהיל משובח! בנוסף, אין להשוות את תנאי הצפייה לשום הקרנה שחוויתי בעבר.  מסך ענק פרוש בין גבעות צחיחות, אמפיתאטרון של מרבצי-עץ בתוספת כירבוליות חמימות המחכות לכל צופה וצופה, מערכת שמע, סאונד, שמקיפה מכל עבר ושמיים זרועי כוכבים וירח. מעין תזכורת למה שבנעורי קראו קולנוע "קיצי" בעפולה...?!

זאת ועוד...מתוך הבנה למקום המבודד וכדי לאפשר מינגלינג ושיחות אקראיות, המתחם מאפשר גם ישיבה בין הסרטים תוך אכילה, שתיה והשתתפות או האזנה לראיונות עם היוצרים.      מי שיקלע למקום יראה שם עשרות או מאות אנשים לבושים בשכבות בגדים נוגדי-אופנה, כובעי צמר לראשיהם כמגן מן הקור המדברי, מסתובבים כשבידיהם כוס יין חם או בירה קרה, תפוח אדמה ענקי ממולא בכל טוב, ועינייהם בורקות... 

המלצה 02:
סרטים...סרטים...סרטים!
השנה הלכו מאארגני האירוע על קו אישי וקטן יותר מסרטי הטבע העוצמתי אשר אפיינו את הפסטיבל בשנה שעברה, והתאימו יותר למסך הענק ומיקומו בלב המדבר. למרות זאת אפשר לפרגן בעיניים עצומות לעושים במלאכה ולבחור סרטים לפי השעות שבהם נראה לכן/ם שתצליחו להחזיק עינייכם פקוחות. כל אחד מחמשת הסרטים שראינו השנה, חלקם עם נימנומים באמצע, היו מעולים! זה כמובן לא אומר שאת כולם אהבנו אבל כל אחד מהם הוביל אותנו לסשן של שיחות פילוסופיות על נושאים שאינם חלק מהשיח היומיומי.

הסרט  "אמא שניה" הגיש לנו שלל נושאים כאלו - שימור מעמדות חברתיים במאה ה-21, עבדות כמצב פיזי-נפשי, יחסי אמהות בנות [שהיה גם הנושא ה"חם" ברכב, בדרך לערבה], תופעת הגבר המבוגר ש"מתאהב" בנערה צעירה [איכס!] וגם על הקסם בקולנוע שמשקף לנו את החיים ובמקרה הזה את האפשרות שדמות פשוטה לכאורה, עשויה להתגלות בכל עוצמתה וגדלותה כשמשהו בנסיבות חייה משתנה... סרט יפיפה [!] שכתבה וביימה אנה מוילרט - 

וכמוהו גם הסרט האיסלנדי הנפלא, איילים. בתקווה שהאחרון יגיע להקרנות רחבות לא אעשה כאן ספויילר רק אציין שתמונת הסיום שלו לא תמוש מליבי וזכרונ עוד שנים רבות. 

המלצה 03: 
צריך לזכור שהצימרים בערבה ברובם ראו ימים טובים יותר - ואינני מתיחסת לאלו שנבנו בשנים האחרונות בצוקים, בנייה יפיפיה בבוץ ואבן מקומית. אלו עלותם מתאימה למטיבי כיס והם בדרך כלל מוזמנים חודשים רבים לפני הפסטיבל - הצימרים ה"סטנדרטיים" בישובי הסביבה עולים בסביבות 600 ש"ח לבקתה ואינם כוללים ארוחת בוקר או תוספות 'בסיס' המאפיינות את אחיהם בצפון. מאידך הם מספקים אם כל מה שנחוץ היה לנו הוא להניח את הראש בסופו של יום ארוך. הנהלת הפסטיבל מפשטת את התהליך ומציעה לדאוג לחבילה שלמה שכוללת גם את הלינה. 

המלצה 04:
בלב הישוב באר צופר ניצבת חממה עטופה ברשת דקה. זהו הארמון של רונית ומוטי, גן ירק שמו. כבר 15 שנה מתרחשים פה חוגי חקלאות המועברים לילדי הישוב והאזור. מפגש קצר עם בני הזוג והמרחב הלימודי שיצרו, גרם לנו להוריק מקנאה...ככה הינו רוצות שילדותינו תחשפנה לפלאי הטבע... בפתיחות, בעבודת כפיים משותפת, עם הרבה הומור ויצירתיות [קישואי ענק לצורך חנוכיות] והבנה בעולם הצומח החקלאי [שומרים בכל שנה את השעועית הכי ארוכה כדי לזרוע ממנה בשנה הבאה ולשבח את הזן]  . 

בתוך המבנה מסתתרות - בין הליפות התלויות, כרמי הענבים, הדלועים וצמחי השעועית התלויים אף הם מעל הראש - כמה פינות ישיבה פרטיות בגדלים שונים. "אין כניסה למתחם לפני שהכל מוכן" אמר לנו מוטי, בעל הבית, ולקח אותנו לסיור מודרך בעולמם הסודי של התירסים.

זה מה שחיכה לנו כשנכנסנו... וככה זה נראה זמן לא רב אחר כך:










וככה נראה המקום... גן עדן של ירוקים:



























לֹא לוֹמַר אֶת הַכֹּל;
גַּם הָעֵץ אוֹמֵר רַק גֶּזַע וְעָלִים
וּמַשְאִיר שָׁרָשִים בָּאֲפֵלָה
לֹא לַעֲבֹר כָּל הַגְבוּלוֹת;
גַּם אֱלֹהִים מְסַפֵּר רַק שֶמֶש,
יָרֵחַ וְכּוֹכָבִים
וּמַשאִיר יְקוּמִים
מֵעֵבֶר לְמַכְאוֹבֵי-הַדַּעַת.

לֹא לִפְרֹשׂ אֶת הָאָדָם עַד תֹּם

[להשאיר /שלמה טנאי]