הקופירייטרית המוכשרת וחברת הפייסבוק שלי, גליה אלוני דגן, פרסמה הודעה שריגשה אותי עד מאוד -
"26.09.2018. עכשיו כבר מותר לגלות, ואני מתפוצצת מרוב גאווה: זה אח שלי, יואב אלוני-גלבוע, שהתמנה אתמול, בטקס רב רושם, לנשיא ארגון מומחי רפואת הכבשים בבריטניה (Sheep Vet Society). יואב הוא הנשיא ה-53 בתולדות הממלכה המאוחדת, והראשון(!) שאיננו בריטי מלידה. זה הילד שחלם להיות ד״ר דוליטל וג׳יימס הריוט, והפך לווטרינר מלא-חמלה שאומר לכל בעל חיים ״sorry, love" לפני כל בדיקה... אני כל כך נרגשת, מצומררת ומהההההההאושרת!" 
ומה לי ולוטרינר הזה תשאלו? ובכן...מעשה שהיה כך היה:

לפני כ-22 שנים, בבוקר חורפי אך שטוף שמש, נכנס לחנות "כתום" באלון הגליל בחור לא גבוה אך חסון. לרגליו מגפי חקלאים שחורות, גבוהות ומבוצצות והוא חייכן ומאיר פנים ומלא ניחוח דיר וכבשים. "יואב אלוני" הוא אמר והושיט יד מסוקסת "וטרינר!"

פיטפטנו מעט, צחקנו הרבה והוא הלך, אך לא לפני שסיפר לי איפה הוא גר. פרט שיהפוך למרכזי בהמשך הסיפור. 

כמה ימים עברו, החורף החליט להראות את פניו הסוערות ובשעת ערב חשוכה הכלבה שלנו, ג'לי, נפגשה קשות עם גלגלי מכונית וברחה פצועה לפינת המחסן. בוכה וכואבת. בחוץ מבול זלעפות, ואני מנסה למצוא את הבית השכור בו גר הבחור החייכן, הוטרינר.

כשפתח את הדלת כשרק מכנסי שרוואל לגופו הבנתי שהפרעתי בהתרחשות נאותה לערב כזה מה גם שמאחור נגלתה לעיני אח-עצים בוערת ובחורה גרומה ונאה למראה... ולמרות זאת הוא התעשת ויצא איתי אל הגשם ואל הכלבה הפצועה והציל את חייה.

מאז אותו ערב נקשרו נפשותינו בחברות ששרדה גם את המעבר שלו ושל עדי רעייתו המקסימה לאנגליה לפני שני עשורים. אני חולקת את גאוותה הגדולה של גליה אחותו האמיתית אך גאה ואוהבת כאילו מדובר היה באחי. מרימה פינט של בירה לכבודך -
"האוי! יואב אהוב. כשמגיע, מגיע!!!" 

























* בגלריה תמונות מהאזור המקסים סביב ביתם ב-Sturminster Newton