זו הפעם הראשונה בה אני מצרפת את המצגת שליוותה את הערב... הכנסו לגלריה והקליקו.

ערב ארוך עמוס ומרגש היה לנו! הוא התחיל בכלל בשעות אחר הצהריים כשהאולם נימלא בעשרות צעירות וצעירים ממכינות ימין אורד במגדל העמק, רבין באורנים והחלוץ המתגוררים בעיר חיפה. החבר'ה מרחו קצת חומוס לתוך פיתות, הוסיפו מלפפונים והתישבו במעגלים מעגלים לדבר על משמעות החלום הישראלי שלהם כשבינהם ניתן לראות מעט ראשים כסופים של מי שפינו לעצמם זמן וחברו אף הם לשיחה. מאוחר יותר, אחרי שהתקבצו לאולם אנשי העמק הרבים, נפתח החלק הבימתי.

אייל בצר ראש המועצה ברך את העושים במלאכה והציג את דניאל שרגא המנחה הצעירה של הערב. הוא עיגן את הערב בזכרון הרצח והאיש יצחק רבין ז"ל. קובי אלדר הקריא את "מוצאי שבת של חשון" ופינה מקומו לשירתה המופלאה של עמית פישביין למילות השיר "הסתיו בלעדיו" של נתן יונתן, אחינועם ניני וגיל דור -

יום אחד זה יקרה / בלי שנרגיש, משהו ישתנה / משהו ירגע בנו, משהו יגע בנו / ולא יהיה ממה לחשוש...ההזמנה:

מצרפת את כל ביצועי הערב שהוקלטו על ידי אורי בינדר [כן,כן, האבא של דרור] וכן את התמונות שצילם צלם מטעם דוברות המועצה האזורית בגלריה המצורפת מטה. להנאתכם!

רינו צרור כתב בעמוד הפייסבוק שלו: בתאריך זה אבדה לי התמימות! לא אשכח לעולם! אני מאמינה שכולנו הרגשנו ככה בלילה ההוא ועוד זמן רב אחר כך. כולנו, אנשי "מחנה השלום". אני זוכרת את עצמי מתייפחת ימים רבים לאחר הרצח ולא מצליחה להרגע. תחושה של אבדן גדול, כמעת פיזי, ופחד ממה עכשיו. 18 שנה עברו מאז הלילה ההוא בו רצתי ניסערת להגיד לשכני שידליקו טלוויזיה כי היה לי ברור מרגע הפריצה לשידור שמשהו בחיינו עומד להשתנות, לתמיד. מוצאי שבת של חשוון - היה הרבה אור בכיכר - והאופל בחצר המוות - ירה. 

הנוער שסיים השנה י"ב שנות לימוד וממשיך לצה"ל, לשנות שרות ברחבי הארץ, למכינות קדם צבאיות המתרבות משנה לשנה או לשרות הלאומי, הנוער הזה נולד רגע לפני או רגע אחרי ששלושה כדורי אקדח רצחו פה תחושה של סיכוי לשלום אמיתי מחד ושינאה מלאת חרדות מאידך. 18 שנה עברו וכל מי שהיה בגיר בלילה ההוא זוכר בדיוק איפה היה ומה עשה כשפרץ השידור החי שהוביל לסחרחרת רגשות עזה, פחד ותחושת יאוש.

"נו, אז איך היה?" נשאלתי במייל, "ספרי על הערב..." כתבו לי בפייסבוק,
ולא קל היה לי לסכם את הערב ההוא, מלא, גדוש ומרגש. אני בוחרת להתחיל במה שכתב לי בפייסבוק, שעות ספורות אחרי סוף הערב, נחום... : "שבתי הביתה אמש - עדית - מלא כל כולי בתחושה של לגעת בטוב, במרגש בעצמו במשהו שרק מי שהיו שם באולם ביפעת, יכולים יהיו להבין מה אני מספר.........
לא יודע מהיכן היידע החברתי העצום השוכן בך - יודע שעמק שלם, העסוק בשגרת יומו ( האפורה - אך יודע, ההכרחית על כולנו ....) נשאר בביתו, בעת ששם, סמוך לביתם - הושט היד וגע.....חוו מעטים מבניו רגעים מ ד ה י מ י ם של הכרות עם דמויות מרגשות עד דמע נציגות חתך חברתי מבטיח, בעל חזון אדיר ועם מסר מאוד מיוחד : אפשר אחרת - אפשר גם כך. תודה על הזמן שעשית שעמך כמוני יפקחו עיניים." נחום

גם השנה עולה ערב חלומות להוריש, ערב זכרון אחר ליצחק רבין ז"ל, באולם התרבות האזורי ביפעת ב-1/11/2012, בנוכחות והשתתפות אנשי העמק, צעירי מכינת רבין, מכינת חנתון בהפקת חברי קהילת ניגון הלב וחברי גרעין מכינות שנה ב' החלוץ, בתמיכה ומעורבות מעשית של המועצה האזורית עמק יזרעאל, מחלקת התרבות ובברכת ראש המועצה.

מוצאי שבת של חשוון לפני 15 שנה -
היה הרבה אור בכיכר מלכי ישראל.
 אורות החשמל ואשכולות העירייה, אור בחלונות ואור בעיניהם של אנשים שהאמינו שהולך ונחשף האור. החושך קינן מאחורי המדרגות, תפס לו אחיזה בסמטה אחורית נשכחת וביקש להטיל צל. ביקש להחליף שמחה ביגון, תקווה ביאוש, ברק עיניים בדמעה ולהחליף חיים במוות ואומץ בשר ודם בבהלה משיחית.

מוצאי שבת של חשוון - האור מלך במלכי ישראל - והאופל בחצר המטרה .
סיפורו של רבין הוא סיפורה של ארץ ישראל.... כשהתנאי לישיבה בארץ הייתה המחרשה ועוד דונם ועוד עז - נשלח מלח הארץ לביה"ס החקלאי. כשהתנאי לישיבה בארץ היו הרובה והסטן והמשוריין - הוא היה שם בכובע גרב. כשהתנאי לישיבה בארץ היו גדרות התיל שמסביבה ושמירתם - הוא עלה בסולם הדרגות.