תמונות מספרות חלומות

ערב ארוך עמוס ומרגש היה לנו! הוא התחיל בכלל בשעות אחר הצהריים כשהאולם נימלא בעשרות צעירות וצעירים ממכינות ימין אורד במגדל העמק, רבין באורנים והחלוץ המתגוררים בעיר חיפה. החבר'ה מרחו קצת חומוס לתוך פיתות, הוסיפו מלפפונים והתישבו במעגלים מעגלים לדבר על משמעות החלום הישראלי שלהם כשבינהם ניתן לראות מעט ראשים כסופים של מי שפינו לעצמם זמן וחברו אף הם לשיחה. מאוחר יותר, אחרי שהתקבצו לאולם אנשי העמק הרבים, נפתח החלק הבימתי.

אייל בצר ראש המועצה ברך את העושים במלאכה והציג את דניאל שרגא המנחה הצעירה של הערב. הוא עיגן את הערב בזכרון הרצח והאיש יצחק רבין ז"ל. קובי אלדר הקריא את "מוצאי שבת של חשון" ופינה מקומו לשירתה המופלאה של עמית פישביין למילות השיר "הסתיו בלעדיו" של נתן יונתן, אחינועם ניני וגיל דור -


עמית פישביין
נעשה את השיר כמו זר של פרחים, 

ממלים אחרונות שהאיש ההוא שר, 
משתיקת הגברים, מדמעות הבוכים, 
מילדים שהדליקו נרות בכיכר, 

מפסוקי אהבה שנותרו על הקיר, 
מכל אלה נדליק להבה של תקווה, 
היא דועכת אולי - היא תשוב ותאיר. 
שירו שיר לשלום הוא קרא...  

ארבעת דוברי הערב הביאו פנים, גילאים, מגדרים ונושאים שונים לבימת יפעת. מה שהיה משותף לארבעתם הוא המוכנות לצאת מן הבית כדי לעשות שינוי: עו"ד אליעד שרגא
אליעד שרגא שסיפר על הפעם הראשונה,
אי שם בשנות התשעים, בה יצא מהבית
עם שלט כתוב בכתב יד "מושחתים נמאסתם"
במחאה על "התרגיל המלוכלך" מהלך פרטי
שהוביל להקמת התנועה למען איכות השלטון בישראל.
אליעד דיבר על החיפוש לא רק אחרי החלום שאנו רוצים להוריש לדור הבא אלא על החלומות שהדורות הקודמים הניחו לפתחינו והצורך להלחם על תיקון הבית ולא על החלפתו בבית אחר.
עינט קרמר
עינט קרמר עלתה על הבמה נבוכה ונרגשת כשכוס המיים בידה וכמו התמלאה אט אט בעוז ואור כשהחלה לספר על המסע האישי והציבורי שלה להנחלת מושג השמיטה בחברה הישראלית. שמיטה ישראלית.

מה אנחנו בוחרים לשמוט השנה? האם נוכל לשמוט כמה שעות בשבוע למען התנדבות כלשהי? האם נוכל לשמוט כמה שקלים שיצטברו וביחד עם תפיסת השמיטה היהודית בבנקים יעזרו לאנשים לכסות חובות חונקים?

רעיה אפנררעיה אפנר הכירה לנו את אבי שלה. היא רצתה שנבין עד העומק את התהום הקשה אליה צנחו היא ובני משפחתה, את התהום אליה צונחים כל מי ששוכלים בן או בן-משפחה בכלל, במסגרת הצבא או פיגועי הטרור איתם אנו חיים פה.
רעיה רצתה שנדע שכבר בשבעה החליטו היא ומשפחתה להמשיך לחיות ולהיות מאושרים ואיך הטבע, ההליכה בשבילי הארץ עם נפגשים בשביל ישראל והמפגש הבלתי אמצעי עם אנשי הארץ השונים והמגוונים שהמסע מייצר, נתן ונותן להם משמעות לחיים, משמעות המתחברת לאבי, לאישיותו ואהבותיו.
דניאל בן
דניאל בן מעמותת איילים הגיע לבמה הגדולה ישר מתרגיל מילואים כשזיפים בני כמה ימים מעטרים את פניו הנאות ועיניו כבדות מעייפות. כל אלו לא הפריעו לו לדבר בלהט על האפשרות למימוש החזון הציוני בישראל של המאה העשרים ואחת.
דניאל סגר בעצם את המעגל שפתח אליעד כי הבחירה שלו ושל חבריו לעצותת איילים איננה ממוקמת אי שם באירופה או ארה"ב אלא צומחת ומתעבה ומתיפה פה בגליל ובמרחבי הנגב. ציונות עכשווית, צעירה ובועטת!

שירי הערב נבחרו בקפידה וחבורת החלוץ בחיזוק מבין בנות גונן הביאו ניחוח של ארץ ישראל טרום ימי האמריקניזציה:
מי שר היום שירים כמו - "שיר היונה", "שיר נבואי קוסמי עליז" או "עוד שדי פורח" ואפילו "מחכה"?
נעמה גונן, אייל בורשטיין ואמיר קציר "שיר נבואי קוסמי עליז"אייל קציר וגד נחמני "שיר היונה"




קורין שביטיחיעם מרקסדרור בינדר "מחכה"גדעון טרנגו "מחכה"               כנראה שנדרש מעט זמן, מרחק מסויים, כדי לעכל ולכתוב במילים את מה שצפן בחובו ערב חלומות להוריש תשע"ה. הערב הזה בפורמט שלו ובמגוון הדוברים מאפשר התחברות של צעירים ומבוגרים גם יחד.

" איך היה כייף במעגלי השיח, ומעניין גם, נורא מעניין!" "הכי אהבתי את..." ארנון פרידמן המפיק המוזיקלי עם אליעד שרגא ידיד ותיק



"הדובר הזה היה קשה לי, לא הבנתי על מה הוא מדבר" "כל כך אהבתי את



 השירה של ... " "היו לי דמעות בעיניים כש... דיברה" "ערב של התרוממות רוח" ... כל אלא ועוד היו התגובות שנאמרו בסופו של הערב, כשרבים עוד השתהו במבואת  האולם עם כוס תה ועוגה ביתית לשאול דבר מה את הדוברים- שנשארו כולם כאחד לדבר עם הקהל - להצטלם ולשוחח עם אייל ראש המועצה ולהחליף חוויות ורשמים עם הסובבים. 




אייל בצר ראש המועצה עם דניאל שרגא מנחת הערב








* כל תמונות הערב צולמו על ידי -
עמרי אילת

תם ולא נישלם!

אני ובתי אלה בסוף הערב
יום אחד זה יקרה  / בלי שנרגיש, משהו ישתנה 

משהו ירגע בנו, משהו יגע בנו / ולא יהיה ממה לחשוש. 

וזה יבוא כמו קו חרוט על כף יד / זה יבוא בטוח בעצמו 
כאילו היה שם תמיד / וחיכה שנבחין בו 

וזה יבוא, אתה תראה  / הידיים הקפוצות יתארכו 
והלב השומר לא להיפגע יפעם בקצב רגיל 
זה יבוא, כמו שהטבע רגיל 
להיות שלם עם עצמו 
                                      [ריטה ועידן רייכל]

לראש הדף
תגובות
שם:
כתובת מייל:
captcha
לשליחת טלגרמה
‏עידית, את מפליאה אותי שוב ושוב. עוד לא תמו כל פלאיך, ויהי רצון שלא יתמו. לא תמיד אני עוצרת להגיד, אבל אני תמיד מרגישה וכל כך שמחה אתך ונרגשת. גינה ‏גינה גניאל ‏@ 12 נוב 2014 15:15
‏עידית יקרה כמה שאת משתבחת עם השנים...כן גם באיכויות,וגם במראך המצודד. לקחתי הערב עימי את האייפאד למיטה,ושחתי לעצמי,שלצערי לא נוכחתי בערב לזכרו של רבין ובזכותך,נפלה לידי הזכות לחלוק,מלל ושיר שנאמר... אין ספק אנשי העמק,מלכי הארץ. וציפי,תמיד מככבת,וחורזת ומייצרת פנינים משלה תודות מקרב ליל מנוחה אחלום על ארוע,שלא נוכחתי בו... ‏Essie Gudes ‏@ 12 נוב 2014 09:55
‏כמה יפה... חבל שפספסנו.. ‏עידן ‏@ 11 נוב 2014 14:40
‏וזה מה שכתב דניאל בן [אחד הדוברים בערב] בעמוד הפייסבוק שלו: שבוע שעבר הוזמנתי להיות אחד הדוברים בערב "חלומות להוריש" שנערך בהפקת המועצה האזורית עמק יזרעאל וקהילת "ניגון הלב". הרעיון לזכור את רבין באמצעות אנשי חלום ומעש הוא יוצא מן הכלל, מעורר השראה ומרגש. כך גם היה הערב כולו מרשים ומלא תקווה. לקהל, שכלל בני שלושה דורות של חלוצים ומלח הארץ, סיפרתי על פועלנו ב"איילים" ועל כך שלאחר שנים רבות בהן לא השכילה מדינת ישראל לייצר משימות לאומיות ומסגרות הגשמה לצעירי הארץ, על אף שזוהי נשמת אפה של הציונות, כיום הנגב והגליל נותנים לנו את האפשרות לייצר משימה לאומית שמתאימה לכל בחור ובחורה צעירים במדינת ישראל. אני מודה לכל העוסקים במלאכה ולעידית שגב מפיקת הערב, על ההזדמנות שניתנה לי לקחת חלק ולפגוש אנשים טובים באמצע הדרך.. ‏עדית שגב ‏@ 11 נוב 2014 12:45
‏ציפי בנציון כתבה מיד עם שובה הבייתה: עדיתיקה, כרגיל את ממלאת את כל הטנא שלנו, עד אפס מקום. הולכים הביתה מלאים....ואי אפשר לישון בלילה, מרוב התרגשות. כל הטעמים, כל המילים, המחשבות והצלילים - דברנו על זה כל הדרך הביתה, ועוד עמדנו ליד האוטו זמן רב(למה הם לא נתנו לי להתחבק איתך לרגע?). כהרגלך את תופרת הכל, כאילו כל זה היה שם תמיד, כאילו הנחת את הדברים על הבמה, והם מצאו את דרכם אחד אל השני. אם הייתי צריכה לבחור לי כוס קפה עם מישהו מהדוברים, הייתי בוחרת את אליעד שרגא (איזה איש מדהים להניח את הראש על הכתף שלו ולהתנחם שעוד קיימים דברים כאלה),כי את רעיה כבר פגשתי ב"פריחה", ועינט לא היתה נותנת לי לדבר...ודניאל?החתיך הזה, פשוט הייתי מסמיקה ולא הייתי מצליחה להוציא מילה מהפה. הכל היה שופע חכמה וטוב טעם,ובעיקר צניעות. התפאורה למרגלות דוכן המדברים - מקסימה. תודה שארגנת לי את עמית פישביין, כשהיא שרה את עוד שדי פורח אני פשוט לא יכולה לעצור את הדמעות, הן זולגות גם בשביל אבי של רעיה, וכל העצב והגעגועים למיניהם.והתזמורת הזו, הייתי מסכימה לקחת מקורין איזה כלי הקשה לא מחייב, ופשוט לשבת בתוכם, לספוג את זה מקרוב.ערב בלתי נשכח, ואת בלי נשכחת ושדך עוד יפרח עוד ועוד. שבת שלום אהובה, ותנסי לנוח בסופשבוע. ‏ציפי בנציון ‏@ 11 נוב 2014 12:29
‏תגובה שקיבלתי מנחום אברה בפייסבוק: הייתי מנותק מהעולם כמה ימים ( המחשב אווויי....גם אצל טכנאים זה קןרה ) אך לא יכול לא לחבק את עידית על נבירה ובחירת הנציגים החברתיים שעלו ורגשו אותנו בערב לזכרו של רבין. צר לי שוב ושוב על האולם שאינו מתמלא ועל הבחירות שאנו עושים בחיים... תודה לך נערה על שאר רוח שמציעה לנו - בין כל הבנטים הרגבים ואייל גולן............. ‏נחום ‏@ 11 נוב 2014 12:22