כן, ניקיתי ת'ארמון הבוקר. 
לקח לי כארבע שעות, למרות שלא היה מלוכלך 🙂

באמנה עליה חתמתי כשהתחלתי לארח כתוב שכל אורח.ת הם כמו המלך והמלכה מ"בדולינה"  ואני, הפונדקית, צריכה לדאוג שהארמון יחכה מצוחצח, מסודר, ריחני ומזמין.

אחרי שני תארים באוניברסיטה ואינסוף קורסים והשתלמויות, אין לי שום בעיה להחליף מצעים, לצחצח שולחנות וחלונות, לשטוף רצפות והשם ישמור גם לנקות מקלחות ואסלות כשצריך. לא שהייתי עושה את זה בכל מקום אבל בארמון שלי, ברורררר! 

ואגיד לכןם עוד משהו - אני מאמינה, ומאששת את אמונתי חדשות לבקרים, שאם מקום הוא  - אסתטי שלא לאמר יפיפה, ואם הוא מאיר פנים בעיצוב, בצבעוניות, בפרטי האמנות שבו, ואם הוא נקי, או ליתר דיוק מצוחצח, ואם תמיד יחכו שם איזה עוגיות בצק עלים מסוכרות ושקדים לא קלויים ולפעמים גם פרחים, בייגלה שומשום מקומי או עוגת בית אם אפיתי - אני מאמינה שאם כזה הוא המקום,  הוא יאפשר לאורחיו נדיבות ואכפתיות והם תמיד ישאירו אחריהן.ם נקי ומסודר. והאמת, ככה זה! ועדיין, גם כשככה יש המון עבודה בתחזוקת ארמונות...

גל חבר שלי מנחל ציפורי מלמד אותי בכל פעם מחדש שלנקות מרחב פרטי-ציבורי זה כבוד, כבוד וזכות. אם זה נחל, בית קפה קהילתי או בית לארוח העבודה קצת שונה אבל הרעיון זהה.

לפעמים, בסוף בוקר כזה, אני חושבת לעצמי שאולי אני איזה גלגול של הכהנים משרתי המקדש ואני מכינה מקום בו העבודה היחידה המצופה ממך היא להתמסר לרוגע 🙂 לעצור מהמרוץ ולנשום.  ואם נראה לכןם שנסחפתי קצת, תנסו אותי - הזמינו עוד היום לילה או עדיף שניים בארמוני החיפאי ואני בטוחה שתחזרו בכןם. בטוחה.


לסיור מהיר בארמון, לחתו כאן או על הלינק למטה 


תזמינו, תשתפו ותפיצו שלא אהיה מובטלת חסוחלילה 🙂
להזמנת לילה אחד לחצו כאן
להזמנת שני לילות ויותר לחצו כאן