סל מוצרי תוכן שיצרתי במהלך השנים, תכניות ותכנים שנוגעים בתחומים המסעירים ומעניינים אותי, בהם - תרבות, חינוך, נוער פריפרייה, נשים ועוד. הם שרתו ומשרתים אותי בעבודתי כמנחת קבוצות ולכן החלטתי להעלות אותם לכאן, ולאפשר למי שיחפוץ שימוש בהן! 

מאז ומעולם הייתי קשורה ברגשות עזים למשפחת אבי. דמותה של סבתא שלי קלריס, למרות שחייתה בפריז עד יום מותה ב- 31/3/1994, הייתה ועודנה אור יקרות לחיי. המשפחה שהקימה עם סבא רנה הייתה גאוותה ובביקוריה אצלנו תמיד הרגשנו עד כמה אנו יקרים לליבה. היא הייתה מלקטת, חודשים רבים טרם נסיעתה, מציאות בשווקי פריז, ובדמי הביטוח הלאומי שלה מביאה לנו מתנות אהבה. הפוסטים המצורפים מוקדשים לזכרה.

משנה לשנה גדלה הכמות, משנה לשנה עולה האיכות והדיוק ההתחלתיים בבחירת הבנות שרוצות באמת ובתמים לצמוח, להתפתח וללכת קדימה, הרבה קדימה! השנה התחילה המכינה הישראלית עם 36 בנות שעושות רושם חזקות, חכמות, נחושות ועם זאת גם מבולבלות ולא "אפויות" עד הסוף. ופה נכנס הצוות המופלא לתפקידו ואני, אני רק אחת מ... אבל מצלמת, כותבת ומתעדת את המסע לדור הבא, ולעצמי.

הידיים שלנו עובדות...עובדות כל הזמן. מקלידות, מחייגות, מצלמות. יש אנשים, לא מעט עדיין, שהידיים שלהן עובדות עבודת כפיים אמיתית. כזו שחותמה ניכר בהן. מקצועות כאלו, שלא תמיד זוכים לחשיפה וכבוד. מקצועות שאנחנו צורכים אבל לא מתעכבים. מקצועות שקופים שחלקם יעלמו מן העולם השנים הקרובות.

כשהתחלתי ללקט ולערוך את אושפיזות תשע"ז קלטתי, לתדהמתי, שבשנה שעברה לא נשלחו רשומות, לא הוזמנו נשים, לא נעשתה מצוות אירוח בסוכה. לרגע לא הבנתי מה קרה ואז נזכרתי בחיוך שבסוכות תשע"ו היינו שחר ואני, לראשונה בחיינו, בצפון הודו. הסתובבנו שם כשבועיים, מוקסמים מהנופים, מהמראות, מהריחות ובעיקר, מהאנשים... 

שבעה גברים אושפיזין מגיעים ערב ערב לסוכה לפי המסורת היהודית. שבעה גברים.
שבע נשים אושפיזות זוכות לספר את סיפורן כאן, זו השנה החמישית. 
שלל נשים שכולן מכאן, ישראליות. חלקן צעירות נושמות ובועטות ואחרות כבר עזבו את העולם הזה אך אורן וסיפורן חי ומתקיים ביננו. הן מייצגות את היופי שבשונות ובמגוון והדמיון בבחירה ללכת בדרכך, בזו שאת התווית לעצמך, גם אם איננה פשוטה ולרוב גם לא מסומנת בברור על מפת חייך. סוכה מלאה בנשים מעוררות השראה ועניין. ברוכות הבאות לסוכתינו אחיות שלנו.

מתנות רבות קיבלתי ולא בכולן אני משתמשת בקפידה כמו ביכולת להפיק אירוע, מופע, שימחה משפחתית. המתנה הזו היא אחת השוות בהן וכמו בבושם יקר אני משתמשת ביכולת ההפקה בזהירות, בקימצון מה... תקופות שופכת בנדיבות ולרוב שמה רק בנגיעה, טיפה. כך או כך בכל פעם שמזדמנת לפתחי הפקה שאני חושקת בה, רגלי עומדות יציבות אך ליבי מפרפר בהתרגשות ואושר רב.
ואין מה שישווה לתחושת הסיפוק "אחרי" ?!!!

יש מקומות בהן השירה חוסכת במילים עודפות, מדייקת את האמירה, כמאמר השיר:
"לֹא טוֹב שֶׁתִּהְיֶה הָאַהֲבָה 
גְּדוֹלָה מֵהַחַיִּים 
עֲדִיפָה אַהֲבָה בְּגֹדֶל הַחַיִּים...
שֶׁכְּשֶׁיִּתְנַשְּׁקוּ הָאַהֲבָה וְהַחַיִּים 
אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא יִצְטָרֵךְ לְהִתְכּוֹפֵף מְאֹד 
עֲדִיפָה אַהֲבָה גְּמִישָׁה,שֶׂמִּתְנַשֶּׁמֶת, מִתְרַחֶבֶת, מִתְכַּוֶּצֶת 
עִם הַחַיִּים, 
אַהֲבָה שֶׁיּוֹדַעַת לְהִכָּנֵס דֶּרֶךְ סֶדֶק 
כְּשֶׁהַדֶּלֶת סְגוּרָה,אוֹ לִרְבֹּץ עַל הַמִּפְתָּן בְּשֶׁקֶט 
בִּידִיעָה שֶׁהַדֶּלֶת אָכֵן תִּפָּתַח, 
אַהֲבָה שֶׁמַּיִם רַבִּים לֹא יְכַבּוּ 
כִּי הִיא עַצְמָהּ מַיִם 
מַיִם חַיִּים."

המחזור של שנת 2015-16 התחיל בכמות שיא של 31 בנות שנבחרו ומויינו מתוך למעלה משמונים מועמדות שהגיעו אלינו מכל רחבי הארץ. עקב משבר היקלטות בחודשיים הראשונים נפלטו מהסגרת 6 בנות ונותרו 25 נערות בנות  18-19, כולן בחרו לפנות לעצמן שנה לפני הצבא כדי להתפתח, להתחזק, ללמוד, להכיר את עצמן גוף ונפש ולהגיע לתפקידים נחשקים ושווים בשרותן הצבאי בצה"ל.

"תגלי לי מה זה סימנים של אהבה..." הבליחה מולי שאלה במסנג'ר, ואני חייכתי...
לא עלה על דעתי שהצילומים החטופים והמלל המינימלי שהעלתי לאחרונה לעמוד הפייסבוק שלי, יכולים שלא להיות מובנים. ובכן....