יש לי כמה תובנות על מיזמים של שיתוף קהילתי -
1. הם מציטים מחדש מדורות שמזמן מעלות רק עשן
2. הם מאפשרים מפגש עם כאלו שלא ראינו יובלות והכרויות עם אלו שלא הכרנו
3. הם מייצרים סוג של אנרגיה חיובית שמתפזרת כמו אדוות במים 
4. הם מזכירים לנו למה בחרנו לחיות בישוב קהילתי 
5. הם מאתגרים!

בהקמת הפאב הישובי לא הייתי מעורבת, בכלל. הצעירים של המקום הקימו וסידרו ובנו תכנית עבודה ונחמד שם, באמת נחמד נורא! ואני, מבקרת מדי פעם אבל בעיקר ספונה בין קירות ביתי וממעטת להיות מעורבת בנעשה בישוב. כל זה השתנה לאחרונה כשמצאתי עצמי נשאבת לעיצוב וסידור הקפה הקהילתי, שועטת כבולדוזר קדימה אל עבר תאריך הפתיחה שהיה קרוב ביותר, תוך פגיעות לא מכוונות בצדדים - כן, אני יודעת :( - ועם הרבה כוונות טובות.

היעדים שעמדו למולי היו לערב כמה שיותר חברים מהישוב באטרף של ההקמה ועם זאת לראות שלא מתקבל מקום שנראה כמו מחסן עודפים וליצר נראות חדשה, עם טיפונת אוירה של בית, נראות שתביא לתגובת השתהות והשתאות אצל מי שרגיל היה לקפה 'פרסקו' בפניו הקודמות.

בתאריך שנקבע פתחנו להרצה [אני ביליתי בתל אביב באותו יום ניזונה משמועות ותמונות מרגשות] ואמש ב- 17/9/19, יום הבחירות לכנסת ה-22, הושקה 'אלונה' כקפה קהילתי באלון הגליל.

"מה זאת אומרת קפה קהילתי?" נשאלנו, " קהילתי כמו משפחתי. כולם יכולים לקחת חלק בהפעלה, באפיה, באירגונים ובתכנים. ההכנסות תכסנה את ההוצאות ומה שיוותר ילך לעשיה חברתית, לתרומה לחברה." ואלו המילים והתמונות מהשקת הקפה אמש -

ריח של קפה, מאת איתי קרין
בסוף אלון הגליל היה מקום כה יפה
שם אפשר היה לעמוד ולהריח קפה
היה שם מחסן ישן עם מעט חלונות וארובה יחידה
מכונת קלייה, מכונת קפה, פינת ישיבה ונשים בחופשת לידה
בעלי הבית ומספר עובדות נהדרות
טרחו כל היום והכינו קפה בכל הצורות
קפה קטן וקפה גדול
קפה יקר וקפה בזול
פנג'יאה, מדירה, אורגני וקפה סתם
לעשירים ולכולם
והריח בחינם וכל התושבים עוצרים ומריחים...
עצרו הילדים שרצו בשכונה
עצר האוטובוס כאן ממש מעבר לפינה
החתולים הפסיקו לברוח מהכלבים
האהובות באו לשתות קפה עם האהובים
אלו נתנו בראש לפרוסת עוגה וברכו על החיים הנהדרים
וחלק הזמינו אייס עם חיזוק ורכלו על אחרים
כולם הביטו משתהים אל הארובה המזדקרת ממחסן פרסקו היפה
ולאט לאט האף שלהם, התמלא בריח של קפה
קפה קטן וקפה גדול
קפה יקר וקפה בזול
פנג'יאה, מדירה, אורגני וקפה סתם
לעשירים ולכולם
והריח בחינם וכל התושבים עוצרים ומריחים...

לפני כחודש עברתם לסוף כפר זרזיר, לא רחוק מבית האופה
ומהיום שם אפשר לעמוד ולהריח קפה
היום זהו טקס החנוכה של הקפה קהילתי
בלי הקלייה ועם רצון לשמר את הממד החברתי
עם ארומה של אהובה, אלון, שרונה וצוות העובדות
זהו המקום הראוי ביותר לכם להודות.


ההסטוריה של 'פרסקו', אהובה ואלון כהנר
לפני למעלה מ-13 שנים קיבלנו את פרסקו למשמורת. פרסקו של אז היה תחביב של איש הייטק - ירון ברייטמן והתנהל בחצי מהצימר של משפחת דגן. המשמורת בת השנתיים הפכה לבעלות מלאה שלנו. מספר הלקוחות הקבועים גדל והמקום היה קטן מלהכיל את כל הנדרש, לכן חיפשנו מקום לעבור אליו.

במרכז היישוב, מאחורי פינת המחזור הישנה הייתה סככה, שבעבר שימשה מסגרייה, ולידה מפעל הנרות השרוף שממנו נותר רק קיר אחד וגג. לאחר שקיבלנו את הסכמת הועד החקלאי שיפצנו והפכנו את המקום למפעל קטן. כעבור כשנתיים שוב התרבו הלקוחות, התחלנו להוציא בר-קפה לאירועים והמקום שוב נעשה צר מלהכיל את כל מה שייעדנו לו. החלטנו לחפש מקום חדש, נוח יותר וגדול יותר. כמעט סגרנו על שכירות בזרזיר ובדיוק נוצרה אופציית התרחבות לעומק הסככה. החלטנו להשאר באלון הגליל, להגדיל ושוב לשפץ את המקום ולקחת סיכון ש...מתישהו נצטרך לעזוב.
הקצינו חדרון קטן למי שרוצה לטעום את הקפה בנינוחות, בהמשך הוספנו לו שולחן פיקניק בחוץ - אולי מישהו ירצה לשבת שם והתחלנו בטיפוח הגינון הסביבתי. לאט לאט התרבו המבקרים, וכשרותם בנה שולחנות וספסלים ממשטחים ממוחזרים הפך המקום לפעיל ממש והפינה מתחת לאלון הלכה והתמלאה.

היה לנו חשוב שהמקום ישמש למפגש בין אנשי היישוב. רצינו שהכסף לא יהווה מכשול וגם כשאין ארנק בכיס אפשר להרגיש בנוח להסב לכוס קפה. כחלק מהתהליך החברתי עסקנו לא מעט בעידוד יולדות לבלות בבית הקפה השכונתי. יום שישי בבוקר הפך ליום המוקדש כולו לאירוח תושבי אלון הגליל ואנשים מהאזור. יחד עם יום שישי נוספה שרונה לתמונה והפכה את "קפה בפרסקו" למושג מוכר. זמן קצר לאחר שהצטרפה לצוות העובדים, יזמה את הפתיחה גם בימי שלישי אחה"צ. בדרכה מיוחדת "אספה" שרונה שותי קפה קבועים, שכנים מהפזורה ועוברי אורח מוקסמים. ביחד עם המאפים המשובחים של נאוה הפכה את פרסקו לשוקק חיים.

כדבר המשורר : "לכל דבר טוב יש סוף" שוב התרחבנו ושוב נאלצים לעבור למקום גדול יותר. היוזמה הקהילתית באה בזמן ובהחלט מקלה על הקושי שבעזיבת הפינה שהפכה לחלק בלתי נפרד מחיינו בעשור האחרון. אנחנו שמחים שפרסקו הפכה לאלונה, נרגשים לראות כל כך הרבה אנשים שותפים לעשייה, נהנים לחזות בקהילתיות המתקיימת כאן בכל יופיה ומודים לכולכם על התמיכה, הפירגון והאהבה. 


ברכה לקפה 'אלונה', עדית שגב
להבדיל מהעוגות של הקפה הנעשות בבתי האופות והאופים ממיטב המצרכים, העוגה ששמה אלונה היא בחושה פשוטה מחבילה מוכנה. והמתכון הולך ככה:
קחו זוג קולי קפה עם צוות מעולה
1 בית קפה מן המוכן, עדיף מסוג פרסקו אורגינל
כמה שוטים של אספרסו חזק
שמנה וסלתה של ותיקי וותיקות הישוב
כדאי לחזק במתנדבים ומתנדבות צעירים יותר
לערבב היטב, ולתת לעבוד כחודשיים.

ההתפחה של עוגת אלונה דורשת תנאים לא סטנדרטיים
כמו שבירת פתחים וניסור ברזלים
קירות מסויידים, משקופי עץ חדשים
ובר אקליפטוס מסוקס
רהיטים costum made, כריות
ומדפים ופינות לילדים ולאנשי המחשבים
והמון אהבה של מלאן מ ת נ ד ב י ם.
אהבה, אתן ודאי יודעות וכמה גם זוכרים
מייצרת אנרגיה, וחום שלהתפחה עוזרים.
ובכן,
הבלילה תפחה בחסות המקום שהלך ושינה צורה
וכשהגיע הרגע הדלתות נפתחו
מלצרים ובריסטות התיצבו
אלונה יצאה מהתנור
צבעונית, ריחנית, טעימה ובעיקר,
דומה נורא להורים:
בחושה אבל עם סטייל!

קפה אלונה אותו אנו חונכים היום קם כחזון של אנשי הקהילה ועל רצונינו ועמלינו הוא יפרח וישגשג. רבות הדרכים לקחת חלק בהרפתקאה הזו ובטוח גם כאלו שאנחנו,הצוות, לא חשבנו עליהן. העניין הוא לא להסס אלא להגיע ולבוא ולשבת לקפה ולהעלות רעיונות וכמובן להרשם לאופות ולמכיני הכריכים, לתכנית ההתנדבות והתרומה עם הפנים החוצה וליוזמות של מפגשי החורף פנימה... הכל נרשם, ואט אט גם יצאו הדברים לפועל.שאי ברכה אלונה, המשיכי לשמח ולהטעים את כולנו ונאמר 'אמן'.

צילומים: לימור שגב, אור רם ואלון לויטה

- לחצו למעבר לעמוד הבית של עדית
- להצצה על הפקות / פרוייקטים קהילתיים נוספים, לחצו על הקוביות האפרוריות למטה  
- לשמירת קשר וקבלת רשומות/פוסטים, הרשמו.
כאן נרשמים