חיבור והידוק, קבוע או זמני, בין נשים, בין סיפורים, בין נושאים ובין עולמות שונים - זה כל הסיפור! כאן מרוכזים הפוסטים שנשלחים בין המפגשים, כאן מרוכזים מכתבים או מאמרים שנכתבו ע"י נשים, כאן ימצאו חומרים שאיכשהו לא נכנסו למיפגש ואולי עוד יכנסו, כאן מתחברים כפיסי עץ חסרי משמעות לאטבים שמחברים פיסות "כביסה" שונות לעולם מלא תכנים של... מאת... ועל... נשים.

       




* אטב, מהדק לחיבור גיליונות ניר או להדוק כבסים לחבל 





קינת האטבים
מתוך פוסט בבלוג של דריה שועלי 

לאחרונה התרבו מקרי ההתאבדות בקרב אטבי הכביסה בביתינו. אפשר להבין אותם. התנאים הקשים - חשופים שעות לשמש ישירה שמייבשת את גופם והופכת אותו פריך וסדוק, בסכנה תמידית של התפרקות. חלקם נשלחים לגלות בישימון שבמקפיא, מהדקים זו לזו את שפתיה של שקית אפונה קפואה או לחם, בחשכה, בקור. לא פלא שהם מבקשים לקפוץ, מקווים לאבד את ההכרה בדרכם מטה מרחק שלוש קומות, או להתרסק למוות על אבני השביל, שידרת-הקפיץ לעד נפרדת מגוף הפלסטיק הקטן.

אך אבוי, הם טעו בחישובם. רוב הקופצים לא מגיע אל הקרקע, אלא נעצר על גגון השכנה שבקומה מתחת. רחוקים מכדי להצילם, קרובים מספיק כדי להביט מעלה, אולי בחרטה, אל חייהם הקודמים, שם הם מוטלים, מקווים שבגד שלא נסחט עד תום ירטיב את גופם המתפורר. נזכרים, בערגה אולי, בחייהם הקודמים, אז היו נעים שמאלה וימינה על חבל הכביסה המסתובב בגלגלת, בחברת אטבים כמותם, המגע המרענן של הבגד הלח, אפילו צינת המקפיא. כעת הם על הגגון, עד מוות.

21/09/2012
דריה שועלי