כשאנו עורכים סדר בביתנו, אני מנסה לבחור לערב החג נושא מוביל, סוג של תמה מרכזית. רעיון שאימצתי כשלמדתי אי אז לפני עשור ב"תהודה", תכנית שהייתה בית מדרש יהודי-חברתי.
אנחנו, החילונים, המקיימים את מצוות "ליל הסדר", טובעים בשלל החומרים שההגדה מביאה ובשפתה המורכבת. תמה מרכזית עוזרת במיון אותם חלקים שיוקראו ובעיקר מאפשרת לשחרר את אלו שאפשר הפעם לעבור את החג בלעדייהם.
והשנה?
אנחנו, החילונים, המקיימים את מצוות "ליל הסדר", טובעים בשלל החומרים שההגדה מביאה ובשפתה המורכבת. תמה מרכזית עוזרת במיון אותם חלקים שיוקראו ובעיקר מאפשרת לשחרר את אלו שאפשר הפעם לעבור את החג בלעדייהם.
והשנה?
השנה, מהדהדת בראשי שאלת השאלות של החג "מה נשתנה?"
נראה לי שאין מתאימה ממנה להוביל את ליל הסדר.
כלכך הרבה דברים השתנו בחיינו האישיים, והציבוריים, בין הסדר הגדול שערכנו לפני שנתיים ובין זה שנערוך השנה. אז איך מביאים את רעיון ההשתנות הזאת לשולחן הסדר ואיך מחברים את המסורת והחידוש כך שיזרמו בהרמוניה ויתנו משמעות זה לזה?
- משחק פתיחה לחימום האוירה - בהתכנסות, לבקש שכולם ירשמו על פיסות נייר את רשימה אישית של השינויים שעברו השנה, בלי שם על הפתק. כל הפתקים נכנסים לכובע ומגרילים! בפתח הסדר, כל אחד בתורו מקריא את הפתק שהגריל, וכולם יצטרכו לנחש ברשימה של מי מדובר :)
קיבצתי שאלות ורעיונות שאפשר, במהלך הסדר, לפתוח אותם לשיחה עם ילדים ומבוגרים גם יחד. כמו למשל-
- על אלו שינויים מדברים ב- "מה השתנה הלילה הזה מכל הלילות?" ובעצם, למה חשוב לכותבי ההגדה לעסוק ב"זוטות" של שולחן הסעודה?
- "עבדים היינו" איזה שינוי עברו בני ישראל בתקופת העבדות במצריים? איזה עוד סיפורי עבדות מכירים? האם את.ה עבד? מה צריך כדי להפוך אישה ואיש לעבדים?
- אחרי הקראת מחשבותיהם של ארבעת הבנים, וברוח התקופה והשיוויון, מה תגדנה ארבעת הבנות: הבוגרת, המההממת, הממזרתה והביישנית? שווה לתת להן לבחור ולהכין מראש...
- "מתחילה" הייתי מסתפקת במשפט הפותח:
"מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, וְעַכְשָׁיו קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבדָתוֹ" מבארת אותו, ופותחת שיח על נקודת ההתחלה השונה שיש לבני האדם - והאם היא קשורה למקום אליו יגיעו. מהו הדבר שעומד לנו בשעת מצוקה?
- ואז, מגיע בהגדה, תקציר הסיפור, כהוא מפורק לבאורים מבלבלים, לוחמניים ואלוהיים מאוד -
" וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קוֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ: וַיּוֹצִאֵנוּ יְהוָה מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל, וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים."
אולי, בשם השינוי, אפשר לשאול: האם הדרך בה בוחר האלוהים להוציא את ישראל ממצריים היא הפתרון האולטימטיבי? האם נוכל ליצר שינוי בנרטיב ולכל טיפת יין במקום ה"מכות" - שהן ביטויים שונים של אלימות - נצמד "עתידות" [מלשון עתיד, חדש, אחר] כגון: פניה, דיון, מו"מ, ויתור, הקשבה, חמלה, הסכם, ....
- שירת "דיינו" למרות שיש בה מרוממות הרוח, היא ספירת מלאי של כוחו ואכזריותו של אלוהי ישראל וככזו, קשה לי. על משקלה הייתי מציעה את הפיוט שכתב הרב מאיר אריאל, "מודה אני" כי הבחירה בהודיה מעירה את החמלה והחשיבה החיובית והיא לב השינוי האנושי -
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ וּלְךָ
עַל כָּל הַחֶסֶד וְהָאֱמֶת
וְהַטּוֹבָה וְהָרָעָה וְהַטּוֹבָה
שֶׁעָשׂיתָ עִמָּדִי וְעִם בֵּיתִי
וְעִם קְרוֹבַי וִידִידַי
וְעִם בְּנֵי עַמִּי וְעִם אַרְצִי
וְעִם כָּל הָעוֹלָם וְהָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתָ.
בַּלָּאט, חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ אַט אַט, טוֹפְפוֹת
עֲתִידוֹת, עֲתִידוֹת, לִקְרָאתֵנוּ, וְאַתְּ מְחַיֶּכת
אֵלַי מִתּוֹךְ מִתּוֹךְ הַשֵּׁנָה.
יִהְיֶה לָנוּ טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, טוֹב מְאֹד,
זֶה מַתְחִיל כְּבָר בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, אַתְּ צוֹחֶקֶת
אֵלַי מִתּוֹךְ, מִתּוֹךְ הַשֵּׁנָה.
- "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם" הקריאה הזו מזמינה את השאלה מה היא בכלל יציאת מצריים? האם כפשוטה היא מסע פיזי מנקודה אחת בה רע לאדם לאחרת בה הוא מקווה שיהיה לו טוב יותר?או האם היא מטפורה לשינוי פנימי שאדם עובר שרק לכשעבר אותו "יקבל" את הארץ המובטחת? ואת מי ומה נהלל בהצלחותינו?
הללויה* וחג השתנות שמח!
מרס 2021
* הרעיונות והשאלות מצורפים בקובץ וורד בתחתית הפוסט
אפשר גם לעיין ב-
סודות לסדרי הסדר ועוגת מצות מעולה
********
נראה לי שאין מתאימה ממנה להוביל את ליל הסדר.
כלכך הרבה דברים השתנו בחיינו האישיים, והציבוריים, בין הסדר הגדול שערכנו לפני שנתיים ובין זה שנערוך השנה. אז איך מביאים את רעיון ההשתנות הזאת לשולחן הסדר ואיך מחברים את המסורת והחידוש כך שיזרמו בהרמוניה ויתנו משמעות זה לזה?
- משחק פתיחה לחימום האוירה - בהתכנסות, לבקש שכולם ירשמו על פיסות נייר את רשימה אישית של השינויים שעברו השנה, בלי שם על הפתק. כל הפתקים נכנסים לכובע ומגרילים! בפתח הסדר, כל אחד בתורו מקריא את הפתק שהגריל, וכולם יצטרכו לנחש ברשימה של מי מדובר :)
קיבצתי שאלות ורעיונות שאפשר, במהלך הסדר, לפתוח אותם לשיחה עם ילדים ומבוגרים גם יחד. כמו למשל-- על אלו שינויים מדברים ב- "מה השתנה הלילה הזה מכל הלילות?" ובעצם, למה חשוב לכותבי ההגדה לעסוק ב"זוטות" של שולחן הסעודה?
- "עבדים היינו" איזה שינוי עברו בני ישראל בתקופת העבדות במצריים? איזה עוד סיפורי עבדות מכירים? האם את.ה עבד? מה צריך כדי להפוך אישה ואיש לעבדים?
- אחרי הקראת מחשבותיהם של ארבעת הבנים, וברוח התקופה והשיוויון, מה תגדנה ארבעת הבנות: הבוגרת, המההממת, הממזרתה והביישנית? שווה לתת להן לבחור ולהכין מראש...
- "מתחילה" הייתי מסתפקת במשפט הפותח:
"מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, וְעַכְשָׁיו קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבדָתוֹ" מבארת אותו, ופותחת שיח על נקודת ההתחלה השונה שיש לבני האדם - והאם היא קשורה למקום אליו יגיעו. מהו הדבר שעומד לנו בשעת מצוקה?
- ואז, מגיע בהגדה, תקציר הסיפור, כהוא מפורק לבאורים מבלבלים, לוחמניים ואלוהיים מאוד -
" וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קוֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ: וַיּוֹצִאֵנוּ יְהוָה מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל, וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים."
אולי, בשם השינוי, אפשר לשאול: האם הדרך בה בוחר האלוהים להוציא את ישראל ממצריים היא הפתרון האולטימטיבי? האם נוכל ליצר שינוי בנרטיב ולכל טיפת יין במקום ה"מכות" - שהן ביטויים שונים של אלימות - נצמד "עתידות" [מלשון עתיד, חדש, אחר] כגון: פניה, דיון, מו"מ, ויתור, הקשבה, חמלה, הסכם, ....
- שירת "דיינו" למרות שיש בה מרוממות הרוח, היא ספירת מלאי של כוחו ואכזריותו של אלוהי ישראל וככזו, קשה לי. על משקלה הייתי מציעה את הפיוט שכתב הרב מאיר אריאל, "מודה אני" כי הבחירה בהודיה מעירה את החמלה והחשיבה החיובית והיא לב השינוי האנושי -
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ וּלְךָ
עַל כָּל הַחֶסֶד וְהָאֱמֶת
וְהַטּוֹבָה וְהָרָעָה וְהַטּוֹבָה
שֶׁעָשׂיתָ עִמָּדִי וְעִם בֵּיתִי
וְעִם קְרוֹבַי וִידִידַי
וְעִם בְּנֵי עַמִּי וְעִם אַרְצִי
וְעִם כָּל הָעוֹלָם וְהָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתָ.
בַּלָּאט, חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ אַט אַט, טוֹפְפוֹת
עֲתִידוֹת, עֲתִידוֹת, לִקְרָאתֵנוּ, וְאַתְּ מְחַיֶּכת
אֵלַי מִתּוֹךְ מִתּוֹךְ הַשֵּׁנָה.
יִהְיֶה לָנוּ טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, טוֹב מְאֹד,
זֶה מַתְחִיל כְּבָר בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, אַתְּ צוֹחֶקֶת
אֵלַי מִתּוֹךְ, מִתּוֹךְ הַשֵּׁנָה.
- "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם" הקריאה הזו מזמינה את השאלה מה היא בכלל יציאת מצריים? האם כפשוטה היא מסע פיזי מנקודה אחת בה רע לאדם לאחרת בה הוא מקווה שיהיה לו טוב יותר?או האם היא מטפורה לשינוי פנימי שאדם עובר שרק לכשעבר אותו "יקבל" את הארץ המובטחת? ואת מי ומה נהלל בהצלחותינו?
הללויה* וחג השתנות שמח!
מרס 2021
* הרעיונות והשאלות מצורפים בקובץ וורד בתחתית הפוסט
אפשר גם לעיין ב-
סודות לסדרי הסדר ועוגת מצות מעולה
********