נצח. יעל ניצן מארחת את שגית לוי

האושפיזין שלי היא התכשיטנית שגית לוי. הכרתי אותה לפני 20 שנה ואני מלווה אותה באהבה והערכה וגם ענודה בכל תכשיטיה כמובן.  

כשהתגלתה אצלה, לפני כ-9 שנים, מלנומה של העין היא שיתקה את שגית בפחד. הפגיעה באחת מעיניה היתה קטלנית עבורה, שכן זהו מכשיר גופני ממעלה ראשונה בעבודתה העדינה כצורפת. לאורך השנים, הניתוחים והטיפולים היא חוותה עליות וירידות ואיבדה לחלוטין ראייה בעין שמאל- תמיכת חברות טובות שערכו לכבודה יום מכירה מיוחד חימם את ליבה וגרם לה ליצור עוד. גם לפני כשנתיים החליטה לפרוש  לחלוטין- אך בלחץ החברות והחברים, האוהבים מאד, היא חזרה לתפקד במלוא כוחה.... בימים אלה התקבלה בשורה רפואית לא טובה, אך שגית ממשיכה בדרכה הבטוחה עם רפואה אלטרנטיבית. סיפורה הוא סיפור של יצירה אמנות וגבורה -
וכך היא סיפרה לי על עצמה ועל תכשיטיה...

" אני אמנית היוצרת  תכשיטים בדרך ייחודית, השראתית, אנרגטית.         
תהליך  היצירה שלי דומה לתהליך לידה. כל פריט יוצא ממני, מהאני שלי כשהוא מותאם לאדם ולצורך שלו, עד כמה שזה יישמע מוזר אני רואה עצמי כמו דולה , אני עוזרת "ללדת" את התכשיט על פי הצורך של האנשים.כל תכשיט שיוצא מתחת ידי נעשה באהבה גדולה רבה ואין שני לו. כל פריט הוא ייחודי ואני יוצקת אל תוכו את כל הטוב שבי, ההתכוונות והריפוי.

אינני מסוגלת להיכנס כך סתם לסטודיו שלי ולהתחיל לעבוד רק כי החלטתי להתחיל לעבוד. אני זקוקה להשראה היוצרת שבי. לפעמים היא מגיעה מהר ולפעמים אני עוסקת בדברים רבים אחרים עד שהיא מגיעה. רק כאשר אני מרגישה שאני נפשית מוכנה, אז אני נכנסת ליצור את  "הילדים שלי". קשה לי להסביר את התהליך כשאני יוצקת אל התכשיט את עצמי, זה משהו הרבה יותר גדול ממני. כמו חבל טבור דימיוני להעברת הגנה ונתינה.

מצב זה גרם לכך שבמהלך 24 השנים  בהם אני יוצרת, הלקוחות שלי מדווחים כי התכשיטים יוצרים בחייהם קסם. הם מרגישים את הברכה שבענידת התכשיט, מרגישים את הברכה ששלחתי מנשמתי ישירות אליהם. בתחילת הדרך חשבתי אולי  רק נדמה לי אך  ככל שחלפו השנים התחלתי לקבל תגובות מפתיעות מאנשים שונים מהארץ ומחו"ל.  

התכשיטים שאני יוצרת מאופיינים בברכות כתובות וחרוטות, כולן בעבודת יד. אני כותבת אותן רק כאשר אני באנרגיה של יצירה וברכה. עבודתי בסטודיו  היא לידה מחדש יום יום. פעמים רבות התכשיטים מעוצבים על פי התאמה ללקוח. כל אחד עם סיפורו הוא והמפגש ביננו יוצר מוצר סינרגטי בעל עצמה בחייהם. כל התהליך מרגש מאד ומשאיר חותם להמשך החיים.

הגיעה אלי פעם  אשה צעירה שביקשה להכין עבורה תכשיט מתנה מאמה שחלתה וגססה. הבת ביקשה שאימה תהיה חלק מהיצירה של התכשיט. מצאתי את עצמי יושבת בבית החולים עם האם ולומדת אותה כדי לצקת אותה אל תוך התכשיט עבור ביתה. 

פעמים אחרות הלקוחות מראים לי את הדרך. הגיע חייל קרבי מ"מגלן" שביקש ממני להכין לו דיסקית הגנה לחייל. הוא נתן לי בדיוק את הגודל התקני של הדיסקית וביקש לכתוב בצד אחד את " תפילת הדרך" ובצד השני את "תפילת מגלן". הבחור ענד את הדיסקית שהכנתי עבורו כל השרות הקרבי שלו. כך גם אחרי שסיים את הצבא ונסע לטיול לדרום אמריקה. עברו שנים רבות מאז. הדיסקית הפכה עבורו מתנה לחיים וגם אני קיבלתי ממנו מתנה - הוא המציא את הרעיון של תכשיט הדיסקית. מאז יש ביקוש רב ובהשראתו החל כל הרעיון.

בחור אחר מארה"ב ביקש לכתוב עבור אשתו על צמיד "לא יכול להוריד ממך את העיניים" כדרך אהבתו הרבה אליה.  בחור אחר קיבל מתנה מאשתו צמיד שבהתחלה בכלל לא רצה לענוד. אחרי שענד אותו תקופת מה לא יכול היה להיפרד ממנו וגם קרה דבר מוזר בעקבות זה- החלו  להגיע אלי, לראשונה, הרבה גברים לקניית תכשיטים. עד אז רגילה הייתי לקבל הזמנות מנשים. מהתקופה של אותו בחור החלו להגיע המון גברים שהחלו לבחור תכשיטים, לעצמם או לבני משפחה.. סוג של מהפכה משמחת.

התכשיטים שלי באים מהאופי שלי המאופיין על ידי חופש!
חופש המחשבה,  חופש היצירה , החיבור לטבע, לאהבה, לשמחה.
אני מאמינה בטוב ומאמינה שלכל דבר יש סדר והגיון בחיים גם אם איננו רואים אותו באותו רגע.

נולדתי ילדה שמחה.היתה לי הזכות לגדול בכפר, בין השדות, במרחבים, על טרקטור, עם חברים בנגב, בטיולים, עם סוסים, כלבים, תנועה, כפות רגליים יחפות מיובלות. ילדת טבע פראית כפי שהגדירה אותי אימי, ילדה "עם קוצים" אנרגטית שתמיד הייתה בתנועה מתמדת, התעניינה בכל דבר ואהבה את החיים הססגוניים האלה. אין לי ספק שהרקע הזה בילדותי עיצב את חיי כבוגרת והצבעוניות הזו נמצאת בתוכי כל הזמן ומלווה אותי בכל מעשי. הריגושים שלי כילדה עיצבו אותי כאמנית היוצרת חוויה כל הזמן. יש בי צורך לחוות כל רגע בחיים בדרך הממצה ביותר. אני מודעת לנמצא בתוכי וגם בימים אפרוריים משהו אני מקשיבה לאני הפנימי שלי. במהות שלי אני נמצאת בריקוד מתמשך עם כל הנמצא סביבי. אוהבת ומתרגשת מהטבע, מהירוק, השמש, הריחות, מהגלים בים, מהגשם, מקרן שמש, ריחות שונים כמו ריח הקפה וריח סבון של פעם, מבכי של תינוק, כלב מרחרח, משיחה עם ילדי ומחיבוק של חברים. הכל עובר דרכי והחושים שלי פתוחים לקלוט ולחוש הכל.

שגית לויכדי לצאת מהבית לעצמאות הלכתי ללמוד עיצוב גרפי. למדתי עיצוב  ב"ויטל" ביה"ס לעיצוב שלימים הפך ל"מכללת שנקר". עבדתי אצל המורים שלי, הצטיינתי בתחום שלי ועם זאת לא הייתי מרוצה, לא אהבתי ! לא הסתפקתי בתחום הזה והיה לי חשוב לגעת בחומר.הגעתי באקראי ל"חוצות היוצר" לצורף שהסכים לקבל אותי כשולייה. לאחר מכן למדתי גם בקורס של משרד העבודה יום יום מהבוקר עד הערב. באמצע היום ניגבנו פיתה עם שמנת כמו פועלים ואני הייתי מאושרת..  כל כך אהבתי. סוף סוף הצלחתי לבחור לעסוק במה שאהבתי באמת, הצלחתי ליצור דברים חדשים ולתת ביטוי לאני הפנימי שלי.

על מרפסת הגג בתל אביב, הקים  עבורי בן זוגי ואבי ילדי חממה קטנה, שם התחלתי את דרכי החדשה, שם התחלתי ליצור ובגיל 28 בחודש השמיני להריוני, ארגנתי לעצמי תערוכה מרגשת ונפלאה. התערוכה הראשונה שלי. כבר מהשלב הזה היה ברור לי שאני מוכרחה למצוא את הייחוד שלי. ידעתי כי יש הרבה אמנים בענף בו בחרתי וכל הזמן התחבטתי בשאלה מה אני יכולה להביא לעולם בדרך אחרת, שונה, איך אני משאירה את החותם שלי בעולם בדרך ייחודית. הייתי מאד מודעת לנושא וביקשתי מענה והוא  לא אחר להגיע.

לאחר גרושי מאבי ילדי עברתי לגור בשכונה תימנית באבן יהודה. גרתי ממש מול בית הכנסת בשכונה. מחלון ביתי שמעתי את התפילות, את השירה, השמחה והצהלה, וכך בלי לתת על כך את הדעת אפילו התחלתי לחרוט על תכשיטי ברכות ותפילות מהכתובים.  בהתחלה ,ראיתי בכתיבת הברכות  על התכשיטים סוג של קישוט בנוסח ערבסקה או אורנומנטיקה. מהר מאד הבנתי שלקוחותי מתייחסים אלי ואל ברכותי ביראת כבוד. רבים הגיעו במיוחד על מנת לקבל ברכה, על מנת לקבל אנרגיה טובה, על מנת להתחבר לנשמה שלהם.כתיבת הברכות הפכה עבורי במהרה לדבר הכי טבעי עבורי לעשייה. הרגשתי נפלא במקום הזה והרגשתי שאני ממש צינור בהעברת מסרים. המציאות היתה חזקה יותר מהכל. ראיתי מה קורה לאנשים שמגיעים אלי. אני יכולה לכתוב ספר עב קרס על מקרים מצמררים הקשורים לתכשיטים. מה קורה לאדם שעונד את התכשיט שהכנתי עבורו. עם השנים הפכתי ייחודית בזכות  עבודותי המאופיינות באלמנטים יהודיים, בברכות כתובות, אבנים אנרגטיות,  בשילובים יוצאי דופן ובהתאמה אישית מיוחדת לאירוע ולאדם. אני יודעת הכל מגיע מתוכי פנימה וכל דבר שאני עושה ויוצרת  מכוון מלמעלה.

תקראו לזה אלהים תקראו לזה היקום, ברור לי שיש לי תפקיד בעולם ויעוד לסייע לאנשים ואני עושה זאת יום יום באהבה גדולה ומתוך חיבור מלא לאהבה האינסופית שבי. יש המרפאים דרך רפואה או מגע. אני יוצרת את הריפוי דרך התכשיטים שלי. התכשיטים מחזקים את האנשים  והם מחזקים אותי באמונה ובזכות הגדולה שנפלה בחלקי להעניק לעולם  מיכולתי ויצירתי. מרגש אותי לדעת שאנשים מסתובבים  בארץ בעולם ועונדים " אותי" . מזהים את סגנוני , וממשיכים לבוא אלי בנאמנות שנים על שנים.מרגש אותי לצקת מתוכי חכמת המקורות ולהמשיך את הברית ביני לבין בוראי."


נצח- ספירה המזוהה עם משה רבנו, שם הספירה הנו מלשון ניצחון, ניצוח, וזמן נצחי. בספירה זו השפע האלוהי מוכוון על מנת להעלות את המציאות ולקדם אותה אל האינסוף. בנפש האדם ספירה זו מקושרת ליכולת להציב מטרות גבוהות ולהשיגן תוך התגברות על קשיים, ליכולת הניהול וליכולת לשאוף למעלה. כמו כן גם להשפעה באופן אקטיבי על האחר. ספירה זו מקושרת לדמותו של משה.[ויקיפדיה]  
על הכותבת -

יעל ניצן
יעל ניצן, אוצרת אמנות, מפיקת סרטים יועצת תקשורת לעולם האמנותי. 
https://www.facebook.com/yalinitzan
 
לראש הדף
תגובות
שם:
כתובת מייל:
captcha
לשליחת טלגרמה