ענת

"התקבלתי לשני מקומות עבודה" היא אמרה לי 
"וואו! זה נהדר!!!" עניתי וחייכתי לעצמי 
"צריכה את עזרתך כדי להחליט" היא הוסיפה "אני רוצה שתעשי לי מפה!"
"אין בעייה" עניתי "בואי ניפגש ב..." 
"לא!" נקטעתי בנחרצות והיא המשיכה ואמרה: 
"בטלפון"
"עכשיו"
"אני חייבת להחזיר תשובה בדחיפות, שניהם שומרים לי את המשרה"

אז דיברנו. שיחה ארוכה ומפורטת. אני שואלת והיא עונה ומסבירה ומפרטת את הקשיים, ההתלבטויות, המורכביות. "אני מרגישה יותר קלה" ציינה בסוף שיחתינו "נדמה לי שאני יודעת מה הכיוון, ובכל זאת, מתי תהיה המפה מוכנה?"

פרגמנט מהמפה של ענתיומיים אחר כך כשקיבלה לנייד את מפת התודעה שלה החלטתה נתקבלה. בחירה פחות נוחה כרגע אבל הרבה יותר מדוייקת להמשך הקריירה שלה.

ברגע שהצבנו במרכז המפה את הלימודים שלה, ולא את מקום העבודה, היה ברור שהתפקיד שעליה לבחור, הוא לא זה שעוסק בתחום הקל והמוכר לה מהעבר, אלא דווקא תפקיד מאתגר שיתמוך ויתחבר ללימודי התואר השני אליהם פנתה.

כוחה של מפת התודעה שהיא משקפת את מה שאנו חושבים, את מה שנדמה לנו שאנו מבינות ופתאום התמונה מתבהרת. וכן, זו לא תמיד הבחירה הקלה או התמונה שרצינו לראות ובכל זאת לרוב מתלווה להבנה גם אנחת רווחה ושחרור. שחרור מעומס מחשבות ותחושת בילבול.
זאת ועוד

במשוב על הרשומה כתבה ענת:
"בתהליך העבודה-התעכבנו על הפחדים. עשינו יחד ניקוי של רעשי רקע.המפה עזרה לי לזהות ולחדד את הנ"ל  ולמצוא את הכוח להוציא אותם מהמשוואה לקבלת החלטה."
זאת ועוד

כל אדם יחודי, כל מיזם נושא את מורכבותו וכל מפה היא סיפור בפני עצמו. 
אם גם לך נראה נכון לברר דברים איתי, אל תחכה/י. 
בואו נדבר "דברי טעם" באלון הגליל וגם בתל-אביב. 
עדית, 050-2008212 

- לשמירת קשר וקבלת רשומות/פוסטים, הרשמו.
כאן נרשמים
לראש הדף
תגובות
שם:
כתובת מייל:
captcha
לשליחת טלגרמה