מאז ומעולם הייתי קשורה ברגשות עזים למשפחת אבי. דמותה של סבתא שלי קלריס, למרות שחייתה בפריז עד יום מותה ב- 31/3/1994, הייתה ועודנה אור יקרות לחיי. המשפחה שהקימה עם סבא רנה הייתה גאוותה ובביקוריה אצלנו תמיד הרגשנו עד כמה אנו יקרים לליבה. היא הייתה מלקטת, חודשים רבים טרם נסיעתה, מציאות בשווקי פריז, ובדמי הביטוח הלאומי שלה מביאה לנו מתנות אהבה. הפוסטים המצורפים מוקדשים לזכרה.
