כבר שנים שאני מעריצה של אמנות, אמניות, אמנים וכל מה שסובב את הסצנה הזו. כמו כל מחלה כרונית גם  לתופעת ההערצה הזו יש סימפטומים חיצוניים ומיחושים פנימיים וגם לה יש תקופות של רגיעה ותרדמת מול תקופות בהן היא מתפרצת במלוא עוזה. או אז אני מוצאת את עצמי צורכת כמויות משמעותיות מהסם הזה שנקרא "אמנות". 

כן, עבורי אמנות היא סם ממכר שמביא להתרגשויות אדירות, למצבים של אבדן התמצאות במרחב, שמשמח אותי או מטלטל את כל עולמי ותפיסותי. קנווסים ענקיים, מיצבים ועבודות וידאו מחברים אותי לנושאים ולתחומים ששום מהדורת חדשות לא מצליחה. עבודות אסטטיות מקסימות אותי ועבודות קשות מגעילות אותי ואין סוף למגוון שהמדיומים האלו מציגים... עלי, כמעט הכל עובד ועובד חזק. חזק וטוב.

בארץ אני מעט עצלנית ושגרת החיים היא תמיד תרוץ טוב לכך שאינני רואה הרבה ממה שמוצג. זה בטח שלא נקודת זכות אבל יש לשאוף לכנות מירבית ולהודות במצב. מאידך, ברגע שאני מוצאת עצמי מעבר לים תמיד ימצאו איזה מוזיאון או גלריה שיקראו לי כמו פסי סם לבנים על שולחן, מחכים רק לי, שאצרוך אותם... "עד העונג הבא".

מפליא, שעד כה לא פתחתי עמוד ראוי לדברים המעולים שראיתי, תיעדתי וחוויתי במסעותי בארץ ובעולם, אבל נראה שהגיע הזמן הנכון עבורי כ Art-Fan לשמר ולשתף, להוסיף מעט חומרים על האמניות/ים ועל המקומות ובעיקר לחלוק ממה שאני צורכת, ממה שעושה לי כל-כך טוב.
08/11/2017