כְּשֶׁהֶחָבֵר שֶׁל בִּתִּי קוֹרֵא לָהּ בְּרַכּוֹת
בַּשֵּׁם שֶׁרָצִיתִי לָתֵת לָהּ בַּיַּלְדוּת
כְּכִנּוּי שֶׁל אַהֲבָה,
שֶׁל אִינְטִימִיּוּת וְקִרְבָה,
אֲנִי מְחַיֶּכֶת לְעַצְמִי, שְׁלֵוָה
וּמְסַמֶּנֶת הַצְלָחָה.
הִצְלַחְתִּי לְגַדֵּל נַעֲרָה בְּטוּחָה
נָתַתִּי לָהּ שֶׁם הַמַּתְאִים לְאָפְיָהּ
וְאֶת הַכֵּלִים לִבְחֹר, בָּחוּר כִּלְבָבָהּ
שֶׁמַּכִּיר אֶת כֻּלָּהּ...
"תּוּת" הוּא לָחַשׁ לְעֶבְרָהּ
"אַתְּ בָּאָה?!?"