ב- 13.1.2014 נפטר חמי האהוב. המילים הבאות הן עליו ולזכרו, של אחרים ושלי.

שוקה נולד בתל-יוסף ב11.03.1941. בן בכור להוריו, וכשהיה בן חצי שנה עברה המשפחה הצעירה לכפר-יחזקאל, שם נולדו שני אחיו ומאז גדל שוקה כילד מושב לכל דבר ועניין, עליז ושמח , אוהב טבע ואדם . 

בכפר יחזקאל הלך לגן ולמד בכיתות א'-ג' . כיוון שהכיתות היו קטנות כ5 ילדים בכיתה החליטו במושב להעבירם ללימודים בעפולה , שם למד שוקה בכיתות ה'-ו', אך הרצון בכפר- יחזקאל להעניק לילדים חינוך חקלאי - הביא להחלטה לצרף את ילדי המושב לבית הספר בגבע . שם למד שוקה בכיתות ז'-ח' ואחר כך עבר לבית הספר החקלאי בנהלל. שנים אחר- כך סיפר שוקה שהיה ילד שובב, אהב את הבילוי ואת המשחקים עם חבריו, יותר מאשר את הלימודים ,אך זה לא הפריע לו להתייחס ברצינות רבה לכל מטלה שלקח על עצמו בחייו. בנהלל הצטרף שוקה לגרעין "פורת" , התגייס איתם לצבא ויצא ל"אחוזים" תרומת גרעיני הנח"ל לצורכי צבא.

שוקה יצא לקורס קצינים ושרת כקצין עד תום השירות הצבאי. בסיום השירות חזר לחבריו שישבו עדיין בנורית שעל הגלבוע , הספיק להיות שם כחודשיים וירד עם כל החברי הגרעינים לרם -און .

לאחר החלוקה למשקים הקימו שוקה ושכנו וידידו אלבז שותפות ויחד ניהלו את משקיהם. בהתחלה גידלו ירקות ובין השאר גידלו בצל מצרי לזרעים, הם הגיעו ליבול שיא ארצי של 196 ק"ג לדונם , ויש אומרים שיתכן וזה היה שיא עולמי כפי שכתבו עליהם בירחון החקלאי "השדה ". ב1970 הצטרפו לגוש החממות שזה עתה הוקם , כשהם שומרים על השותפות העסקית ביניהם, ונשותיהם לוקחות חלק בעבודת הפרחים בחממות .

את קוקלה אשתו , הכיר שוקה עוד בימי ביה"ס והם נישאו ב21.11.1961, במחסן התערובת שהוסב לאלם חתונות , ביום חורף גשום וקר . בצד בנית המשק והמשפחה , בלט שוקה גם בכושר הניהול שלו . הוא נבחר להיות מרכז משק (פעמיים) וגזבר, ניהל את מפעל העופות לבשר "קורניש" עד 1985, ואז הצטרף לצוות ההקמה של המפעל המושבי לתרכובות תרמו-פלסטיות "פולירם" וניהל אותו עד יומו האחרון.

על פולירם אמר שוקה, בראיון לספר היובל לרם-און , שסיפורו הוא סיפורם של צוות העובדים , שלמדו והתפתחו תוך כדי עבודה במפעל,תוך שיתןף עם אנשי מקצוע בעלי השכלה , ידע ונסיון. "היום , אמר שוקה , יש לפולירם יכולת לחקור , לבדוק ולפתח מחומרי הגלם את החומר המבוקש והמתאים ביותר לצרכים של לקוחותיו, תוך הקפדה על התקנים ועל איכות המוצרים ". ועוד אמר- "חששות שהיו בהתחלה עדיין לא עזבו אותי, אולי אפילו העמיקו. אני מבין את הסיכונים , אבל זה לא מרתיע, זה רק מדרבן לעשייה , לניהול זהיר ושמרני. מחובתי לשמור מכל משמר שחברי רם-און לא יפסידו את הנכס שהפקידו בידי".

זכה שוקה ועמו קוקלה למשפחה חמה ותומכת. ארבעה ילדים נולדו להם: הבכור שחר, חי עם משפחתו באלון- הגליל ושלושת האחרים נגה , שרון וזהר בנו ביתם ומשפחותיהם ברם -און. הם הביאו לשוקה ולקוקלה עשרה נכדים ונכדות (כן ירבו!) וזכינו כולנו בחבר תורם ומאיר פנים שהתהלך בתוכנו. אך בתקופה האחרונה משהו נסדק בדמות מסבירת הפנים הזו- בריאותו של שוקה נפגעה והוא עצם את עיניו לנצח ביום כ"ב בטבת תשע"ה, 13.1.2015, והותיר אחריו משפחה כואבת וחברים אבלים .
יהי זכרו ברוך 
[כתבה והקריאה יעל פרנקל]