שולחן עבודה

על שולחן העבודה שלי, במרכזו, ניצב פעור ודלוק תמידית, המחשב הניד, זאת בתנאי שאיננו מבקר בשולחנות אחרים בבית. כעלי כותרת של פרח הוא מוקף בהררי ספרים, גזרי עיתונים, רשימות לפעולה ומחברות מגוונות המשמשות תחליף לזיכרון הבוגדני שלי. רמת הבלגן על שולחן העבודה מייצגת את כמות הדברים שמעסיקים אותי כרגע, את לחץ ההתרחשויות, אך בעיקר את מצב הנפש. שולחן מסודר בנפש רגועה!

השולחן שלי מוצב מול חלון כך שהקשר חוץ-פנים-חוץ מתקיים במישורים רבים ומהווה בסיס לחלקים בכתיבתי כמו הפוסט שפתח את חגי תשע"ג.
השולחן שלי הבוקר
שולחני בן המצווה, אשר הגיע מחנות להרכבת רהיטים [סטייל איקאה] באזור בוסטון, מוקף ומוצף בתמונות של יקירי, בגלויות ממקומות או מופעים שאהבתי, בציורים של אלה, בהמון כלי כתיבה [למרות שכבר אין להם שימוש], בכוסות אספרסו מרוקנות מתוכנן ובהמון מדפים של ספרים...ספרי אמנות ושירה בעיקר, האחרים נמצאים בספרייה נפרדת. 

יש בנינו יחסי אהבה ושנאה- כשהוא מסודר ונקי, כשהערמות קטנות ויש עליו יותר ספרי שירה מחשבונות שצריך לשלם, אני אוהבת מאוד לשבת מולו, לשלוח רגלי בין שתי עמודות המגירות, להפנות מבטי אל הנוף הנשקף מהחלון ולעבוד. תמיד סיקרן אותי איך נראים שולחנות העבודה של אנשים אחרים, חדר העבודה שלהם, שולחן הנגרים, אי- הלישה והחיתוך, פינת התפירה, שולחן הצבע או הסטודיו בו הם יוצרים. 

ביום שראיתי את תמונתה של סיגל עיברי הר-ציון בעמוד הפייסבוק שלה החלטתי שהגיע הזמן לחשוף ולהיחשף... הזמנתי את סיגל להיות הראשונה אבל המקום אינסופי. מזמינה אותך לשלוח לי מייל ותמונות וסיפורים על אודות שולחן העבודה האישי שלך, במובן הכי רחב ומקיף של המילה! מבטיחה להציג ולשתף ולצבור עוד ועוד סיפורים ומראות שלנו ושל המקום שממנו אנו פועלים, נפשית ופיזית כאחת, שולחן העבודה שלנו.
לראש הדף