הסטודיו הוא מקום אינטימי לתהליכים מאד אישיים. בדרך כלל, על השולחנות, הקירות והרצפה, שפע התחלות של "כל מיני". בתוך המרחב הזה ניתן להרהר על יד שינוי חפצים וחומרים. אפשר לשחק. משום שהוא כל כך פרטי, זה לא פשוט לפרסם ולאפשר לכל אחד לעבור את הסף.

אבל, בשנה האחרונה אני מרגישה צורך לפנות עבודות, חפצים וזיכרונות על מנת שייווצר חלל ריק. בחלל הריק הזה, אני מקווה, יקרה משהו חדש...

ולכן, בשבועות האחרונים אני ממיינת וזורקת, מארגנת מחדש את המגירות ומגלה אוצרות שנשכחו.

מסגרתי הרבה עבודות ותליתי חדש לידי ישן. הפגשתי על הקירות והמדפים בין חלקים שונים שלי. תהליך זה בפני עצמו מלמד ומפתיע. בעוד כמה ימים ייכנסו המון אורחים ויביטו. חלקם אולי אפילו ירצו לקחת אתם עבודה הביתה.

מי אני בעצם?
חומרי היצירה שלי קשורים בילדות, כמו אצל כולנו. גדלתי בבית שדיברו בו עברית ויידיש, ואנגלית עם סבתא אחת, וערבית פלשתינית עם הבדואים שהיו מגיעים כל חורף עם העדרים שלהם מהנגב, ועם הפועלים בפרדסים. כבת למשפחת מייסדים בנס- ציונה ספגתי מיתוסים נחרצים, אך עיני ראו עוד דברים. ליד הבית שלנו היה בית כנסת תימני, ניגוני התפילות שם היו מופלאים. מן הצד השני היה בית קפה, שניגנו בו מוזיקה יוונית ותורכית. ואני נשלחתי ללמוד פסנתר.

בביקורים השנתיים אצל הדודים בירושלים הגעתי באופן קבוע למוזיאון ישראל. צלמיות החרס, המטמונים והתכשיטים שבו את ליבי והותירו חותם עמוק.  סבא שלי, אדריכל, סיפר לי לראשונה על ספריית אלכסנדריה העתיקה והמסתורית ועל בית כנסת ובריכת שחיה ענקית שבנה בקהיר. די מהר הבנתי שעל האדמה הזו חיו עמים רבים ובאו והלכו וחוזר חלילה, ואני חוליה זעירה בשרשרת.  
 
מהו שולחן העבודה שלי בימים אלו? 
התשובה מורכבת. ברמה הקונקרטית, בסטודיו שלי יש חלל שמשמש לטיפול באמנות וחלל אחר שמשמש את היצירה האישית שלי. אני יוצרת כאן בחומרים מסורתיים: ציור פיסול צילום קליגרפיה  וכדומה. 

אך אני לא יוצרת רק בחומרים קונקרטיים; מילדות אני מוקסמת ממחשבות על הארכיב העתיק שהיה בספריית אלכסנדריה העתיקה ואבד. מתוך כוונה לאזכר את הצער והאיוולת על הידע העצום שנשרף בספרית אלכסנדריה העתיקה, ושאיפה להחיות אותה מטפורית, התחלתי  בשנת 2011, לנהל יצירת אמנות אינטרנטית, בשם: Blog as Artwork, העוסק בהחייאה של הספרייה. לשם כך אני רותמת את המדיה על כל אפשרויותיה כארכיב-על.

ביצירה מתהווה זו, באמצעות ספרני גוגל החרוצים- אני מרשתת חומרי אמנות לסוגיהם, שלי ושל אחרים, וטווה קורי זיכרון הקשורים לספרייה העתיקה. בארכיב  גם מתארחים אורחים מתקופות שונות, חיים ומתים, מכאן ומשם. מכיוון שהזמן הלינארי אינו חשוב במאגרי מידע וירטואליים - הרי שזה  אפשרי להיפגש עם אוקלידס בגן זן בקיוטו, או להפגיש את להקת המחול של אורלי פורטל עם המשוררת סאפפו. ספרות ובדיון, מציאות ואמנות מתערבבים ומשפיעים אלה על אלה.

בנוסף, אני גם יוצאת מחוץ לסטודיו לאתרים ארכאולוגים ויוצרת בהם התערבויות. Mound Hacker הינה דמות ופעולה אומנותית, עולמית, המקושרת ישירות לבלוג Blog as Artwork. מטרת הפעולות של הדמות, היא להעלות את המודעות להחייאה מטפורית של ספריית אלכסנדריה העתיקה. מה עושה Mound Hacker ?  הדמות הזו מניחה אוסטרקון שהוא חרס עליו  רשום היפרלינק ל Blog as Artwork ומשורטט לעתים גם עיטור מתוך כלים קרמיים ים-תיכוניים. האוסטרקון מצולם וסיפורו ותמונתו עולה לבלוג Blog as Artwork . מי שימצא חרס כזה באתר ארכיאולוגי, יוכל להשתמש בו כמפתח ולהיכנס לארכיב האינטרנטי ולחשוב לרגע על הידע האבוד. על ידי הנחת אוסטרקון חרס באתרים ארכיאולוגיים שונים ברחבי העולם ותיעודם - נוצר קשר לספריית אלכסנדריה הקדומה וחשיבות הידע האנושי שהיה צבור בה ואבד לעולמים. המבקרים בסטודיו מוזמנים לקחת חרס אוסטרקון ולטומנו אי שם בארץ או בעולם. עד היום הונחו אוסטרקונים בתל יוקנעם, תל מגידו, פומפיי, הרקולניום, ועוד.

האמנות שלי שואבת מחוויית המגוון. מתוכו אני מנסה לצרוף יחד איזו אמירה רב-תרבותית המאפשרת לניגודים מרחב לחיים של שלום.