אני פמיניסטית! זו הצהרה ונקודת מוצא המלווה אותי כבר שנים רבות. הפמיניזם שלי בא לידי ביטוי בעניין הרב שאני מגלה בנשים, בעולמות נשיים ובעיקר בהעצמה נשית. ההבנה שלמרבית הנשים בעולמנו, גם בפתח המאה ה-21, שום דבר לא בא בקלות ודבר איננו ברור מאיליו.  ההכרה ששפת השיח היא גברית והיא מוטמעת כל-כך עמוק בתוכי, בתוכנו, שלא תמיד אפשר לשים לב ולסרב לקבל אמירות מקטינות ומבטלות והחפצה של נשים. 

אפילו מרחבים חדשים ועכשוויים, כעיתונים אינטרנטיים וכנסים מקצועיים,  שנועדו לנשים ויעדם קידום נשים באשר הן, נוטים לעסוק עוד ועוד בחיצוניות, באריזה הנשית ובמה שנידמה כי הוא מרכז חיי האישה: הניראות. אינני טוענת שלא צריך להיות עיסוק מה בצדדים הללו אבל לתחושתי האיזון מופר תכופות. 

כפמיניסטית אני רואה עצמי בנויה אחרת מהגברים הן במובן הפיזי כמו במובן הרגשי והשכלי אבל שווה להם ואף עולה עליהם מבחינות רבות. לא פעם אני נתקלת בביטויי שוביניזם המזכירים לי את "מקומי" אבל מסרבת לתפוס אותו. במקרים כאלו אני משתדלת לא לאמץ שפת תגובה אלימה אלא מחוייכת ושלווה, לא קל אבל מעשי.

העולם שסביבנו לא נותן לשכוח לרגע שהמאבק על מקומה וכבודה של האשה עדיין רחוק מלהסתיים ונשים רבות וטובות משתפות פעולה מבלי להכיר באדוות הנזק שהן גורמות. מגדיל לעשות עולם הפירסום בו נע מקמומה של האישה בין צרכנית חומרי ניקיונות, נהגת גרועה ופקידה רפת שכל לסוכן ביטוח... וזו רק ההתחלה. 

חשוב לי לחזור ולהזכיר לחברותי וחברי שהמציאות שבה יחיו ילדינו, בנות ובנים גם יחד, מתחילה בסמנטיקה, בפרסום, בעיתונות, בשפה, בנראות ובחשיפה שמקבלות נשים. אם נהייה מודעים וערניות לחוסר האיזון נצליח בבוא היום לבנות עולם בו אין עוד צורך במושגי שובניזים או  פמיניזם כי ההומניזם ישלוט.
עד אז הרשו לי לחזור ולומר: אני פמיניסטית!!