שלוש שנים למות אורי יהל, המסע

מי שנסע בקצה כרכור ביום שישי האחרון, 7/11/2014 ראה חבורת אנשים, צעירים מבוגרים וילדים, ההולכים אחר איש גבוה וקרח ומדי פעם עוצרים ומשתהים. מי שעקב אחר האיש יכול היה לשמוע אותו, את יורם אחיו של אורי, מקריא קטע אחר קטע את סיפורו האחרון של אורי מסע בין תחנות

ככה ציינו השנה עם נעמי, דניאל, תמר ושאר אוהביו את יום השנה השלישי ללכתו מעימנו. הולכים מתחנה לתחנה, מקשיבים, מתבוננים, תמהים על עומק תאוריו של אורי וחדות ההבחנה שלו ובטוחים שהוא שם למעלה מביט, מחייך ואומר למי שסובבים אותו , כי תמיד סבבוהו אנשים, "בדיוק כמו שדמיינתי את זה!"

צרפתי את הסיפור הקצר של אורי [בלחיצה על השם לעיל] לטובת מי שלא קראו בו עדיין
ומקדישה שיר אהבה אחד לכולנו, למי שהכירו אותו וגם מי שלא. יהי זכרו ברוך ואהוב.

בְּגַנִּי נְטַעְתִּיךָ,נעמי ואורי יהל


בְּגַנִּי הַמֻּצְנָע – בְּלִבִּי.


הִשְׂתָּרְגוּ פֹּארוֹתֶיךָ


וְעָמְקוּ שָׁרָשֶׁיךָ בִּי.





וּמִשַּׁחַר עַד לַיְלָה


לֹא יִשְׁקֹט, לֹא יַרְגִּיעַ הַגָּן –


זֶה אַתָּה בּוֹ, אַתָּה בּוֹ


בְּאַלְפֵי צִפֳּרֶיךָ רָן.







י"ב ניסן, תר"ץ







 

לראש הדף
תגובות
שם:
כתובת מייל:
captcha
לשליחת טלגרמה